מאת: טלי קלייד
יועצת משפחתית ומנחת הורים באופן פרטני ובקבוצות. בעלת תואר בחינוך וביעוץ חינוכי. בעלת קליניקה פרטית לייעוץ משפחתי ברעננה ומתמחה בהנחיית הורים הגרים בחו”ל דרך הסקייפ.
—–
הורים רבים מוצאים את עצמם מתחבטים בשאלה האם ילדם מוכן לכיתה א’, ככל שמתקרב זמן ההרשמה לבתי הספר ולגנים. אצל הורים רבים עולות חוויות ריגשיות מימי ילדותם. לא תמיד חוויות טובות: המפגש שלהם עם המורים, עם המטלות הלימודיות, הציונים שקיבלו והמקובלות החברתית שלהם. הם מסתכלים על ילדם וחושבים “איך הוא יסתדר בבית הספר? האם יסתדר עם המשימות שיוטלו עליו? האם בית הספר יהיה מקום בטוח עבורו?” התחושה היא שהילד עובר ממקום מוגן, מחממה שבה רואים אותו והוא מקבל התייחסות אישית, לג’ונגל בו יאלץ להסתדר בכוחות עצמו.
כדי לא לתת לכל הרגשות הללו להשפיע על ההחלטה, יש לקחת בחשבון שני תחומים עיקריים:
את הבשלות, שהיא עניין התפתחותי אישי שקשורה לקצב האינדיבידואלי של כל ילד, ואת המוכנות, אותה ניתן לשפר ולחזק באמצעות תרגול מיומנויות שונות.
לגבי הבשלות, חשוב לשים לב לתחומים הבאים:
התחום הפיזי: תקינות המערכת המוטורית: מבחינת מוטוריקה גסה – האם הילד יכול לקפוץ, להתמסר בכדור. מבחינת מוטוריקה עדינה – האם הילד מסוגל לגזור, לצייר?
תחום כישורי השפה: האם הוא משתמש באוצר מילים רחב, נותן שמות לחפצים, יש לו יכולות של מיון והכללה (כך שהוא יכול למצוא קשר בין קבוצות של צורות, צבעים, בעלי חיים) יכול לבנות משפטים, יכול לספר סיפור לפי תמונה?
התחום הריגשי: האם הילד יכול להתמודד עם קשיים, לדחות סיפוקים, לעמוד בתסכולים?
התחום החברתי: האם הילד יכול להשתלב בקבוצת ילדים, לוותר, להבין ולקבל את חוקי המשחק, לעמוד על שלו לפעמים, לגלות גמישות לפעמים, לכבד את האחר, לחכות בסבלנות לתורו, לפרגן, לסלוח, להביע את עצמו ורצונותיו באופן ברור.
כאשר בוחנים את בשלותו של הילד לעלייה לכיתה א’ יש לייחס משקל רב יותר למוכנות הריגשית מאשר למוכנות השיכלית-קוגניטיבית.
לגבי המוכנות הריגשית, חשוב להתייעץ עם הגננת, כי בגן, בשונה מהבית, הגננת רואה את הילד מול קבוצת הילדים ואת יכולתו להתמודד במצבים חברתיים, בשיחות ובמשחקים משותפים. לדוגמה, האם הוא מתמודד לבד כשלוקחים לו משהו או זקוק לעזרתה, האם הוא מגיע אליה בוכה לעיתים קרובות או שהוא יודע להסתדר בעצמו.
בכיתה א’ הילדים נדרשים, לראשונה בחייהם, להפגין עצמאות רבה. ולכן, כשמזהים אצל ילד חוסר בשלות ריגשית, כשהוא מתבטא בילדותיות ובוכה לעיתים קרובות, ההמלצה היא להשאיר בגן חובה וכאן כדאי להקשיב לגננת. גם כהורים המכירים את ילדם, בידקו האם הוא מתלבש לבד, הולך לבד לשירותים ומגלה עצמאות בתחומים נוספים.
לגבי המוכנות השכלית, בידקו אם הילד נהנה לזהות אותיות כשמקריאים לו סיפור או כשנתקל בדרך בשלט כתוב, האם הוא מסוגל לשבת ולהתרכז, האם מסוגל לעשות מניפולציות פשוטות בעשרת הראשונה (תרגילי חיבור)?
הישארות בגן לשנה נוספת יכולה לחזק את הילד ולעזור לו להגיע לשיפור יכולותיו בתחומים שונים, ותאפשר לו להיות הגדול ולא הצעיר והחלש בקבוצה.
לעיתים נגלה שהילד זקוק לעזרה באמצעות ריפוי בעיסוק או ריפוי בדיבור, אל תילחצו ואל תלחיצו את הילד, פשוט נצלו את השנה הזו לתת לו עזרה בתחומים בהם מתקשה.
אם החלטתם להשאיר את הילד עוד שנה בגן חובה חשוב איך לתווך את העובדה הזו לילד. קודם כל חשוב שתיראו בשנה הנוספת בגן הזדמנות עבור הילד להתחזק ולהתפתח וכך, כשאתם אופטימיים, תוכלו להעביר את המסר לילד. תיווך המידע צריך להיות ענייני, להסביר ולא להתנצל, להצטדק ולרחם- התנהגות כזו תחליש את הילד.
