Apologies, but no results were found. Perhaps searching will help find a related post.
גישת מיכל דליות
לאורך השנים ליוותה מיכל דליות מאות רבות של הורים בהדרכת הורים לגיל הרך ולמתבגרים ובתהליך בניית סמכות הורית.
ידע וניסיון אלו שצברה לאורך השנים הובילו את מיכל לפתח את גישתה, המבוססת על הפסיכולוגיה האינדיבידואלית מיסודו של אלפרד אדלר , לה הוסיפה רעיונות מגישות פסיכולוגיות ופילוסופיות שפותחו בשנים האחרונות וביצעה עדכונים לאתגרי ההורות של המאה ה-21.
עשרות אלפי משפחות עושות כיום שימוש בכלים שפיתחה להתמודדות עם מגוון אתגרים ודילמות, ביניהם הצבת גבולות ועונשים לילדים, התמודדות עם ילד שמשקר או ילד שלא מקשיב, ריבים בין אחים, התמודדות עם בעיות קשב וריכוז עם התקפי זעם, וכן ביצירת בטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי בקרב ילדים ומתבגרים.
רוצים להכיר את גישתה של מיכל דליות? אתם יכולים לעשות זאת מהבית באמצעות תכנים שבועיים משתנים. בנוסף תוכלו להצטרף למפגשי שאלות ותשובות עם מיכל דליות ולקבל תשובות לשאלות שמתעוררות במהלך החודש
יש לכם אפשרות ללמוד את הגישה במסלולים הדרכות ההורים : אישי ממוקד ואישי מורחב
מפגש
1
1
למה ילדים זקוקים?
המטרה: הבנת עיקרון היסוד העומד בבסיס ההתנהגות של הילדים: תחושת השייכות.
היכרות עם הצרכים הפסיכולוגיים הראשונים של כל ילד וילדה ואיך ההורים מגיבים אליהם.
מפגש
2
2
מה בעצם קורה כאן?
המטרה: הבנת עיקרון הזרקור – מה שאנחנו מאירים עליו מתחזק והופך להיות ההתנהגות הטובה או הרעה של הילדים. נלמד על מה נאיר ואיך נפסיק התנהגויות שליליות.
מפגש
3
3
חזון הורי
המטרה: הבנה שהורות זה תפקיד ולא רק תיפקוד. כל העוסקים בגידול וחינוך ילדים מקבלים הכשרה מסודרת לתפקיד, אבל ההורים – לא! במפגש נבדוק למה אנחנו חותרים ומה מטרת העל שלנו. לסיום ניצור חזון הורי.
מפגש
4
4
מה הם אומרים לי?
המטרה: להבחין בין מה שהילדים אומרים לאיך שהם אומרים זאת ולהבין שהתנהגות היא רק הסימפטום. נלמד איך להתייחס עניינית ולראות את הקושי של הילדים ולא רק את שלנו. נלמד איך לא להסכים בלי לכעוס.
מפגש
5
5
איזה הורה אני - פרק 1
המטרה: להכיר את הדרכים החינוכיות השכיחות והמוטעות של פינוק יתר והגנת יתר. נלמד מה התוצאות שלהן ואיך משנים אותן.
מפגש
6
6
איזה הורה אני - פרק 2
המטרה: להכיר את הדרכים החינוכיות השכיחות והמוטעות של לחץ, נוקשות וחוסר גבולות. נלמד מה התוצאות שלהן ואיך משנים אותן. .
מפגש
7
7
״עצור, גבול לפניך!״
המטרה: לחדד את הבנת רעיון הגבול – מי מגביל את מי ואיך מגבילים? נלמד את ההבדל בין גבול לבין דרישה. איך מציבים גבול ואיך מגיעים לשיתוף פעולה בעקבות בקשה או דרישה.
מפגש
8
8
שיתוף, התייעצות ובקשת עזרה
המטרה: להבין שהדרך לממש את אסטרטגיית החינוך שלנו – לפתח את תחושת השייכות של הילדים – היא על ידי יצירת תנאים ואפשרויות לצמיחה. שיתוף, התייעצות ובקשת עזרה הן הדרכים הפשוטות לגדל ילדים שחשים שייכים ועם דימוי עצמי חיובי.
מפגש
9
9
"אלף פעמים אמרתי לך"
המטרה: להבין את תבנית ההתנהגות של הילדים ותגובת ההורה, תבנית המחזקת את המשך ההתנהגות אותה בעצם רוצים להכחיד. נלמד את המפתח לשינוי ואיך עושים זאת.
מפגש
10
10
"תעשה מה שאני אומרת"
המטרה: להכיר את הכוחות המפעילים את מאבקי הכוח בין ההורים לבין הילדים. נלמד איך לא להילחם עם הילדים אך גם לא להיכנע להם, במטרה לגדל ילדים שחשים בעלי ערך ומסוגלות.
מפגש
11
11
אלטרנטיבה לעונשים
המטרה: להכיר את הדרכים החינוכיות השכיחות והמוטעות של עונשים ופרסים. נלמד להגיב באופן שילמד את הילדים שיתוף פעולה ויעודד עמידה בחוקים ללא שוחד או השפלה.
מפגש
12
12
לגדל ילד עצמאי
העולם הפוסט מודרני מחייב את האנשים שבו להיות עצמאיים. החברה הופכת להיות יותר ויותר חומרית וצפופה ועלינו לגדל את ילדינו כך שידעו לשרוד בה. איך עושים זאת?
מפגש
13
13
פיתוח ביטחון עצמי
ילד בטוח בעצמו יידע להתנהל בעולם כאדם ששם לו מטרות וחותר להשיג אותן. ילד שמאמין בעצמו לא יפחד מכשלונות ויידע להיות אופטימי ואמיץ. מה עלינו, כהורים, לעשות כדי לפתח בילדינו את ביטחונם העצמי?
מפגש
14
14
"אני מגדלת שקרנים"
ילדים משקרים. נקודה. גם מבוגרים משקרים, ובכל זאת אנחנו רוצים לגדל את ילדינו כך שיגידו לנו את האמת. אז איך להגיב כשהם משקרים?
מפגש
15
15
פחדים וחרדות
העולם אינו מקום פשוט לחיות בו, ובמיוחד כילד או ילדה צעירים. פחד הוא רגש לגיטימי ככל רגש אחר ויש הבדל בינו לבין חרדה. מה ההבדלים ואיך נלמד את ילדינו להתגבר על פחד – ולא להתכחש לו?
מפגש
16
16
דמי כיס
“אם אין לך כסף, תוציא מהקיר של הבנק” זו תשובה תמימה של ילדים המבוססת על חוויה אבל לא על הבנה. למרות שכסף הוא נושא חי ובועט בכל משפחה, רוב ההורים לא מלמדים כלכלה, חסכנות, יזמות וכו’. בואו נכין את ילדינו לעולם החומרי בו אנו חיים, ונתחיל עם דמי כיס.
מפגש
17
17
"אל תשחק עם הילד הזה"
לעתים קרובות נפגוש חברויות של ילדים שובבים ואף פראים עם ילדים שקטים ורגועים. למה זה קורה? איך החברות הזו מחזיקה מעמד? האם עלינו להפריע לה?
מפגש
18
18
"שהילד לא ישמע ולא יידע..."
יש לנו נטייה לא לשתף את ילדינו בדאגות של מבוגרים. החיים מביאים אלינו חולי, פיטורים ואף מוות, אז האם לא לספר לילדים? הרי הם מרגישים בכל שינוי אווירה שעובר על המשפחה! אז כן לספר? ואיך?
מפגש
19
19
"רק שניצל ואורז לבן"
כמעט בכל בית יש ילד או ילדה בררנים באוכל. איך זה קורה ומה עושים עם זה: לוחצים או מניחים? בואו נכיר את התופעה ומה לעשות איתה.
מפגש
20
20
התקפי זעם
“פיוז קצר”, “התקפי זעם” ו”מאפס למאה” הם כינויים לאותם רגעים בהם הילדים נתקפים כעס נוראי ומגיבים בפראות. אז מה עושים ואיך עוזרים להם ללמוד לרסן את עצמם?
מפגש
21
21
לא מסוגל להפסיד
תחרות יכולה להיות זרז להתקדמות, אך גם מלווה בתחושות קשות של הפסד ואובדן ערך. איך אפשר לעזור לילדים ללמוד להפסיד בלי להתפרק, פשוט מפני שבחיים האלה הם לא תמיד יצליחו בכל מה שיעשו?
מפגש
22
22
רק אמא רק אבא
פתאום הילד מעדיף את אחד ההורים וזה מקשה על תפקוד שוטף של הבית (ולפעמים זה גם מעליב). למה זה קורה ואיך מלמדים את הילדים שאמא ואבא מתפקדים כצוות?
מפגש
23
23
"איך זה שלא ידעתי?"
מתברר שילדים לא מספרים להורים דברים קשים שעוברים עליהם. למה? מה עשינו לא נכון ומה ניתן לעשות כבר היום כדי להכניס הביתה את שפת השיתוף ולגרום לילדים לבטוח בנו.
מפגש
24
24
חרם
הורים חוששים, ובצדק, שילדם יוחרם או שיהיה בריון או מחרים. מה משמעות החרם, איך היא באה היום לידי ביטוי, מה אפשר לעשות כדי לדעת אם ילדנו מוחרם ואיך להגיב כאשר ילדנו מתברר כתוקפן?
מפגש
25
25
שיעורי בית
כמעט כל מוסדות החינוך נותנים לתלמידים שיעורי בית. אם אתם רוצים שהילדים יכינו את שעורי הבית שהם מקבלים – איך אפשר לגרום להם לעשותם?
מפגש
26
26
"גבולות בחיי הילדים"
הורים רבים שואלים מה לעשות כדי שהילדים יעמדו בגבולות שמציבים להם, ומתברר שאלו לא הילדים שצריכים לעמוד בגבול ולציית, אלא שעליהם פשוט לפגוש את הגבולות של הוריהם. בואו נפגוש את הגבולות שלנו ונדע לגרום לילדים לשתף פעולה.
מפגש
27
27
מטלות בית
את רוב מטלות הבית אנחנו לא אוהבות ולא אוהבים – וכך גם הילדים. ובכל זאת, מישהו צריך לעשות אותן. מכיוון שאנחנו לא מגדלים בבית טפילים או נסיכים – היינו רוצים שהם יקחו חלק במשימות של חיי המשפחה בה הם חיים. איך גורמים לזה לקרות?
מפגש
28
28
מה עושים עם סבא וסבתא
סבא וסבתא לא תמיד משתפים פעולה עם הורי הנכדים שלהם. זה לא בסדר, אבל זו המציאות. האם להציב להם גבולות? לריב איתם? האם הם הורסים לנו את החינוך? בואו נבדוק.
מפגש
29
29
"הילדים האלה חסרי אחריות"
בתוך מציאות שלפעמים נכפית על הילדים (ועלינו), תמיד יש בחירה כיצד להגיב ואיך להתמודד. אחריות איננה מגיעה – צריך להכיר בה ולדעת לקחת אותה. מהי אחריות ואיך מלמדים את ילדינו להיות אחראיים?
מפגש
30
30
לטיול יצאנו
טיולים עם ילדים יכולים להיות סיוט אבל גם הנאה גדולה לכל בני המשפחה. איך מטיילים עם ילדים כך שלא נתפוצץ? מה ראוי לצפות מהם, איך להתכונן ואיך לטייל איתם בכיף?
מפגש
31
31
הילדים בחופש
כשמגיע החופש של הילדים, חופש של חג ארוך או החופש הגדול והמפחיד, יש להורים שאלות ודילמות רבות: כמה זמן מסך, שינה אצל חברים, קייטנה כן או לא ואיך בוחרים, סדר יום, לימודים בחופש, תקציב של חופש ומתבגרים בחופש… אז מה עושים?
מפגש
32
32
ילדים ואנשים זרים
כל הורה היה רוצה לדעת איך ללמד את ילדו להישמר מזרים, ואיך לעשות זאת מבלי להפחיד אותו. אז בואו נברר מי הם הזרים, איך באמת מלמדים ילדים להזהר מסכנות שאורבות להם ומה עושים במקרה של חשד.
מפגש
33
33
על ילדים ומסכים
זה התחיל בטלוויזיה, המשיך במחשב, עבר לטלפונים וכיום משתלט כמעט על כל שטח ורגע בחיינו. אז כמה זמן ואילו תכנים ואיך להיות מעורבים?
מפגש
34
34
חוגים
אנחנו חושבים שחוגים זה טוב ורוצים שהילדים יציירו, ירקדו, ינגנו, ישחקו ויהנו ולכן רושמים אותם לחוגים. אבל לעתים קרובות זה מביא למפח נפש שלכם ושל הילדים. איך לעשות את זה נכון?
מפגש
35
35
ילדים וחברים
אנחנו יצורים חברתיים ואנחנו צריכים ורוצים חברים. כמה חברים זה טוב? מה קורה כשלילדי אין חברים? למה זה קורה והאם ואיך עלינו להתערב? מחשבות ודילמות על ילדים וחברויות.
מפגש
36
36
אמא ואבא חושבים אחרת ..
כמעט ואין בית שאין בו חילוקי דיעות בין בני הזוג סביב נושאי גידול הילדים. כל הורה חושב אחרת ובטוח בצדקתו, וכדי לממש אותה יוצאים למלחמה. למה קיימים חילוקי הדיעות האלה? האם זו בעיה הורית? ואיך מקבלים החלטות בלי להפוך את הילדים כלי משחק במלחמה ההורית.
יחסים בין אחים
מפגש
37
37
שונות של הילדים
הילדים במשפחה שונים מאד אחד מהשני. איך זה יכול להיות ואיך זה נוצר? האם אנחנו יכולים לגרום להם לא להיות קיצוניים בשונות שלהם ולהיות מגוונים יותר בתכונותיהם?
מפגש
38
38
קנאה בין אחים
למה אחים מקנאים? כמה זה רע? מה תפקידנו, כהורים, ביצירת יחסים טובים בין האחים?
מפגש
39
39
תחרות בין אחים
אחים מתחרים זה בזה על אהבת ההורים ועל תשומת ליבם. האם זה רע כל כך? האם יש מה לעשות כשהם מתחרים כל היום? האם תפקידנו כהורים למנוע תחרות ואיך?
מפגש
40
40
מריבות בין האחים
“הם הורגים אחד את השני” הוא משפט שכיח כמעט בכל משפחה. אחים רבים. נקודה. אבל זה מקפיץ אותנו, והמריבות מתגברות בעוצמה ובכמות. אז מה עושים?
________________
מפגש
41
41
על שינה ונימוסים בכלל
רק עוד מים ורק עוד סיפור הם משפטים מאד שכיחים… האם להכחיד אותם ואיך? שנת הילדים מעלה גם את ההזדמנות לדבר על נימוסים, דוקא מפני ששעות קשות כאלה של עייפות ותסכול, מעוררות בנו, וגם בילדים, כעסים ולעיתים אובדן עשתונות. מה הם נימוסים, איך לשמור עליהם ואיך ללמד את ילדינו.
מפגש
42
42
חיי החברה של המתבגרים
בגיל ההתבגרות יש צורך חזק להיפרד ולהתרחק מההורים כדי לייצר אישיות אוטונומית, ואז, כדי למלא את החלל של הפרידה מההורים, נוצרת פונקציה חדשה והיא החברים. קבוצת השווים מהווה עבור המתבגר/ת עוגן וחשיבותה רבה. הכרות עם סוגי חברות שונים בגיל ההתבגרות.
מפגש
43
43
הבנת התנהגויות של ילדים
הילדים הם יצורים אנושיים, וככל יצור אנושי הם מופעלים ע”י תשוקה עיקרית אחת – למצוא את מקומם בחברה. להגשמת מטרה זו הם מוכנים לעשות הכל והם מחפשים דרכים שיקדמו אותם למטרתם. מהן הדרכים בהם פועלים הילדים ומה תוצאותיהן.
מעברים
מפגש
44
44
כיתה א'
המעבר מגן לבית הספר הוא מעבר מרגש העלול לייצר משבר בחיי הילד הצעיר. על מה צריך לעבוד איתו טרם כניסתו לכתה א’? איך מכינים ילדים לבית הספר? עשה ואל תעשה בחופש הגדול.
מפגש
45
45
לידת אח
כניסתו של אח חדש הביתה מביאה איתה התרגשות רבה יחד עם הפרת האיזון שהיה בבית עד כה. מה אומרים ומה לא אומרים לילד והילדה שהפכו בן לילה להיות בכורים? האם מבטיחים הבטחות או מעודדים עצמאות? כך נתמודד עם בוא תינוק חדש הביתה.
מפגש
46
46
מעבר דירה
אנחנו עוברים דירה כדי לשפר את חיינו וכדי לייצר רווחה לבני הבית, ואת זה הילדים לא מבינים. מבחינתם כל מה שהכירו עד כה – נעלם מעולמם. ולפעמים זה מפחיד. איך מכינים ילדים? האם המעבר טראומטי או שיש דרכים לרכך את הכניסה לבית חדש?
מפגש
47
47
גירושין
גירושין הם תופעה נפוצה בחברה המערבית והורים רוצים להקל על ילדיהם עד כמה שניתן. מה להגיד ומה לא להגיד. למה לצפות בתגובות הילדים ואיך לעשות את זה הכי פחות קשה שאפשר.
מפגש
48
48
הבן והבת גדלו.
גיל ההתבגרות הינו אותו שלב בהתפתחות, בו עובר הילד שינויים ותהליכים מהירים: גדילה, התפתחות מינית, יכולת הפשטה שכלית, רמת חשיבה שכלתנית, חיים חברתיים פעילים ומרכזיים, התמרדות בהורים, מצבי רוח המשתנים בקיצוניות, התאהבות בבני המין השני והתגבשות הזהות העצמית. כל זה מרגיש כאילו התחלף לנו הילד. אז מה עושים? איך מבינים מצד אחד ונשארים משמעותיים בעיניהם מצד שני.
מיניות
מפגש
49
49
מיניות צעירים
כבר בגיל שנתיים נוכל לראות ילדים שנוגעים באיבר מינם, ובגיל ארבע וחמש הם אולי יעשו זאת בסלון ובהנאה רבה. האם זו אוננות? האם לאפשר? מה להגיד או לא להגיד? בואו נקבל הבנה חדשה לאירועים מיניים.
מפגש
50
50
מיניות מתבגרים
בגיל ההתבגרות המין הוא שחקן ראשי. הנערים והנערות חווים עוררות מינית ומגלים את התשוקה והאוננות. האם ואיך מדברים איתם על זה? איזה מסר מתוכנן ומוסדר נעביר להם כדי שיכירו את מיניותם באופן בריא ותקין?
מפגש
51
51
פורנו
הפורנוגרפיה היום זמינה מאוד, בוטה ואלימה מאוד וילדים פוגשים בה במסכים בגילאים צעירים מתמיד. מתי ואיך מדברים איתם על זה?
מפגש
52
52
אח לילד עם צרכים מיוחדים
להיות אח לילד או ילדה עם צרכים מיוחדים, אינו אירוע יחיד או זמני, אלא מצב קיום מתמשך שלעיתים קשה מאד מבחינה רגשית והתפתחותית. מה עובר על ילדים כאלה ומה ביכולת ההורים לעשות כדי להקל עליהם.
מפגש
53
53
איזון משפחה עבודה
עבודה ומשפחה הם שני המרכיבים החשובים ביותר בחייו של האדם הפוסט-מודרני, והן הדרכים העיקריות באמצעותן רוב האנשים חותרים למימוש עצמי. אך מה עושים כאשר עולם העבודה מתנגש עם עולם האהבה או המשפחה ואיך נייצר ונמצא איזון בין השניים?
מפגש
54
54
כשהילד גונב
מתברר שילדים גונבים. לא כולם, לא תמיד, אבל בהחלט יש ילדים שגונבים וזה תמיד מאד מדאיג את ההורים. למה זה קורה ואיך להגיב כך שהגניבה לא תחזור על עצמה מצד אחד ושלא נייצר השפלה והסתגרות של הילד מאידך.
מפגש
55
55
גמילות למיניהן
גמילה מחיתולים וגמילה ממוצץ הם שני דברים שונים: האחד תלוי בהתפתחות הילד והשני תלוי בהורה. זו לא רק התפתחות מוטורית אלא שלב של התפתחות והתבגרות פיזית ורגשית. חשוב לעשות זאת נכון ולדעת לחכות, בסבלנות, לתהליך הלמידה שהילדים עוברים.
מפגש
56
56
כשסבא בשמיים
ילד חושבים אחרת ממבוגרים ולכן כשמישהו מת ונאמר להם שהוא בשמיים הם בטוחים שהוא או היא יושבים שם ואולי מטוס יפגע בהם או אולי הם יפלו? מהי החשיבה השונה של הילדים ואיך נדבר איתם על מוות.
