fbpx
מיכל דליות
  • דף הבית
    • אודות
  • מיכל בדיגיטל
  • הכשרת יועצי/ות משפחה
  • הדרכת הורים
    • צוות המרכז
  • שאלות ותשובות
  • הרצאות
  • מאמרים
    • סרטונים
  • הספרים של מיכל
  • דף הבית
    • אודות
  • מיכל בדיגיטל
  • הכשרת יועצי/ות משפחה
  • הדרכת הורים
    • צוות המרכז
  • שאלות ותשובות
  • הרצאות
  • מאמרים
    • סרטונים
  • הספרים של מיכל
חשיבותו של גן הילדים בעיצוב דמותו של האדם לעתיד
ראשי » מאמרים » חשיבותו של גן הילדים בעיצוב דמותו של האדם לעתיד

חשיבותו של גן הילדים בעיצוב דמותו של האדם לעתיד

25/04/2018

גודל המשמעות של החינוך בגיל הרך אינו מוטל בספק. זו היא התקופה המשמעותית ביותר בחיי הילדים ובהכשרתם לעתיד, כי סגנון החיים של האדם מתהווה בגילים צעירים אלה.
בעבר סברו הפסיכולוגים, שהתנהגות הילד משתנה כתגובה לגירויים, מצבים או פרקי חיים שונים. היום אנו יודעים שאין יצור הנמצא בתהליך התפתחות בלבד, אין רק מצבים ופרקי חיים, אלא שיש זרימה מתמדת של חיות בכל תנועה פיזית, נפשית או רוחנית שלו – לבניית תבנית אישית אידיאלית. להיות אדם השואף להתמודד עם תפקידי חייו בצורה היעילה ביותר. בשנים אלו, הראשונות בחיי הילד, משתלבת כל התנהגות של הילדים לתוך אותה מערכת דפוסים המעצבת ועונה לצרכי סגנון החיים האישי.
אנחנו יכולים לאבחן את מצבו של הילד על סמך התנהגותו הרגשית. אם הוא נפחד, מופנם, הססני, אם יהיה נכון להתיצב מול התפקידים שהחיים מעמידים בפניו, או ישאף לברוח ולהשתמט מהם. מתוך כך מסתבר שאין להפריד כלל בין ילד קטן לבין החברה האנושית, מתוך שזה בזה תלויים, ומתוך שבשנים ראשונות אלו, כבר בגיל 4 וחצי, מתפתח הבסיס לאישיות.
האדם מוצא עצמו במערכות יחסים שונות במהותן. מדעי הפיזיולוגיה והביולוגיה מוצאים עניין רב בחקר תופעות כמו אינסטינקטים, דחפים וכו’, אך שטחי עניין אלה אינם מעניינה של הפסיכולוגיה. זו מתייחסת אך רק למערכות היחסים הבין אישיים. על כן לא נוכל להבין התנהגותו של ילד אם אין מצדנו התיחסות אליו, אם לא נפנה אליו ונשאל אותו דבר מה.
משמעותם של חיי הנפש מתבטאת בקשר הבין אישי, קשר המהווה את התנועה לקראת החברה. אולם מהו מקור אותו קשר של אותם יחסים בין אישיים? ואילו אפשרויות ניתנות להתפתחות? ומדוע יש הבדלים אישיותיים רבים כל כך?
מיד עם הולדתו של התינוק, ניתן להבחין בפוטנציאלים שהביא עימו. הם אינם מהווים ניבוי לגבי כישוריו בעתיד, כי פיתוח פוטנציאלים אלו או דיכויים – מותנה בדרך חינוכו של הילד. לדוגמא, הלן קלר: למרות שהיתה עיוורת וחרשת הגיעה להישגים אישיים גבוהים ולתרומה לחברה.
בעזרת חינוך מתאים ניתן לפתח אנשים הנראים כבעלי יכולת מוגבלת עד להישגים מרשימים. מתוך כך ניתן להסיק כי הפוטנציאל שיעמו נולד האדם חשוב פחות מהדרך בה נפתח פוטנציאל זה. למה הדבר דומה? לאדם עשיר שאינו יודע להשתמש בכספו כיאות. הוא מבזבז אותו ונשאר ריק. לעומתו, אדם שאינו עשיר הנוהג בכספו בתבונה, מצליח ע”י כך להגיע לסיפוק בחייו.
על הגננת מוטלת האחריות לסלילת הדרך המובילה לפיתוח הפוטנציאלים של הילד וזאת, כי גיל 4-5 כבר מתחיל להתגבש סגנון החיים של האדם. בגיל זה ניתנת האפשרות לפתח בילד אותם כשרים בהם יוכל, בבגרותו, למלא את המשימות אשר חייו יעמידו לפניו.
מערכת היחסים הבין אישית הראשונה נוצרת ביום בו חש הילד את החוויה הראשונה וזאת ביחסו אל האם וביחסה אליו. דרך האם מתעורר בילד עניין באחרים. חוויה ראשונה זו חשובה בפני עצמה והדרך, או הצורה בה חווה הילד קשר זה משמעותית ביותר להתפתחות אישיותו. הגננת, הממלאת את מקום האם בגן, חייבת לפעול במסגרת הגן במקומה. זוהי הזדמנות הניתנת לה לתקן את שגיאותיה, לעזור לילד למצוא את הקשר עם זולתו, למצוא התייחסות משמעותית של “אני” ל”אתה” בעזרת השפה ובעזרת הקול. תוך התייחסותו של הילד אל הסובבים אותו, אל החברה, הוא יוצר קשרים, מקבל תגובות וע”י כך מתאמן ומעשיר את שפתו.
תפקידה הראשון של האם הוא לפתח בילד הרגשת שייכות. על ידי הרגשה זו הוא יכול להגיע להבנת הזולת. ילדים שלא פיתחו רגש שייכות אינם מודעים לזולת. רבים מאלה הם ילדים שגדלו כיתומים. כי אלה הם ילדים אשר גדלו בדרך כלל ללא חוויות קשר ושייכות. גם ילדים בלתי רצויים, מכוערים מאד או בעלי מגבלה פיזית בולטת עלולים לסבול מחוסר תחושת שייכות. ילדים כאלה הגדלים כדחויים, אשר מעולם אינם שומעים מילה טובה, מרגישים כנידונים לחיות תמיד בארץ אויב.
על הגננת, מוטלת המשימה לתת לילדים אלה את מה שהחיים מנעו מהם. את החוויה של האדם כזולת. זוהי משימה יפה וחשובה ואם היא תיקבע את עמדתה וגישתה של הגננת, תוכל זו להימנע משגיאות רבות.
הגן מהווה את השלוחה של המשפחה. בגן ניתן לשפר ולפתח את אשר חסר במשפחה אם מחוסר הבנת הצורך או בגלל דעות קדומות. ילדי הגן אינם “דף חלק”. כבר בגיל זה אישיותם וייחודם קיימים. הניסיון של תיקון התנהגותו של הילד ע”י הטפת מוסר או הערות הבאות מתוך עליונותה של הגננת לא יעזרו לאורך זמן, כי הילד יחזור לפעול בהתאם לסגנון החיים האישי שלו. ולכן, אם הגננת רוצה לתקן או לסלק התנהגויות מוטעות של ילד, יהיה עליה לפעול בשני תיפקודיה של האם: פיתוח הרגשת השייכות של הילד ואימון במשימות החיים העומדים בפניו.
ניתן לקבוע שילדים זנוחים וילדים מפונקים עומדים בלחץ ריגשי. זוהי תופעה מובנת במקרה הראשון של הילדים הזנוחים, אך כיצד נסביר מעמסה זו במקרה השני, אצל הילדים המפונקים? ע”י מפגש הילד עם חיי החברה של המבוגרים. מצבים אלו מונעים מהילד את הפינוק האינטנסיבי לו זכה בילדותו. גם האם עצמה מגיעה, בשלב מאוחר יותר, למסקנה שדרישותיו של ילדה מוגזמות הן והיא מנסה לצמצמן. הילד משתדל בכל כוחותיו להיאחז בעמדה הנוחה שהורגל אליה ואז מתפתחת סביבו אווירה עוינת. התוצאה היא שעיניינו של הילד בעצמו הופך דומיננטי. בגן הילדים נוכל להבחין שמצב זה יכול להגיע עד לפניקה. ילדים כאלה יכולים להקיא, לא לאכול, להראות סימנים ברורים של מתח פנימי חזק הגובל עם מחלה. הם מרגישים שמעמדם בסכנה. ילדים אלה הם אנוכיים ומצב זה כמובן אינו בריא. ילדים אלה אינם יכולים לעמוד במטלות חברתיות של גן הילדים. הם אינם מאומנים בדרכים לקנות להם חברים. הם גם אינם מסוגלים להתרכז כי הם מצויים בפחד מתמיד. אם הגננת תעניש ילד כזה הוא ירגיש עצמו עוד יותר בסכנה ויהיה עוד יותר לחוץ. אם הם יהירים זה סימן להרגשת הנחיתות שלהם, כאילו שהם מתרוממים על קצות האצבעות כדי להיראות גבוהים יותר. חישבו כמה קשה להם והם כה צעירים.
מגיעים לגן ילדים שונים. לעיתים מגיעים ילדים אטרים שעוד איש לא גילה זאת מקודם. לילדים אלה “חורים בידיים”, הכל נופל להם, הם גם נתקלים בקשיי קריאה וכתיבה. רצוי שהגננת תבחן אותו ותבדוק אם אינו איטר. עדותם של ההורים בעניין זה לא תמיד מהימנה. לילד כזה קל להתייאש כי הוא חי את חולשת היד שלו כאילו הוא ילד זנוח. גם קנטור ולעג מביאים אותו ליאוש. הוא מאבד את האומץ שלו והופך לביישן. אין להניח כלל כי ילד הנמצא במצב של תחושת חוסר אונים וחולשה יעז להתקשר למישהו.
לעיתים מגיעים לגן ילדים אשר תמיד אמם דברה במקומם. אותה אם שחסכה מילדה כל מאמץ ועשתה עבורו הכל וע”י כך הפכה אותו לתלותי וחסר עצמאות. יתכן ויפתח קשיי דיבור או לא יוכל להתרכז כי זכרונו אינו מפותח כראוי. או יתכן שיגיעו לגן ילדים הרגילים לכך שתמיד קוטעים אותם באמצע המשפט, שאינם מצליחים לגמור משפט אף פעם כאשר אמם מדברת ללא הרף וחוסמת את אפשרותם להגיע למילה. עלי הגננת להבין תופעות אלה ודרכן לעזור לקבוע את דרגת האופטימיות והאומץ של הילד.
עלינו להקנות לילדים את הכלים בהם יוכלו להתמודד עם בעיותיהם ולהתגבר. להקנות אומץ לב – זו המטרה המשמעותית ביותר בחינוך. ילד מיואש שאיבד תקווה נמצא במצב המסוכן ביותר. אמנם, בחיי הילד קיימות בעיות רבות, אך אל לו לאבד תקווה.
מתוך הרצאתו של ד”ר אלפרד אדלר. תרגום: רונית זילברמן ובלומה אברמוביץ’

עקבו אחרינו
  • Facebook
מאמרים אחרונים
ילד של אבא או ילד שהוא אבא ?

ילד של אבא או ילד שהוא אבא ?

אבא שלו חלה בקורונה והוא מאושפז כבר חודש בבית החולים. יותם בן ה-10 נשאר לבד בבית עם
סגור לתגובות על ילד של אבא או ילד שהוא אבא ? קרא עוד ←
כל הכבוד, יא מלך !

כל הכבוד, יא מלך !

לפעמים, כשאני מסיימת ביקור תצפית בבית המשפחה, ההורים נפרדים ממני בדלת בחצי התנצלות: “חוק מרפי, דווקא עכשיו
סגור לתגובות על כל הכבוד, יא מלך ! קרא עוד ←
לפעמים כדאי פשוט להקשיב לאינטואיציה שלכם!

לפעמים כדאי פשוט להקשיב לאינטואיציה שלכם!

בתוך שלל הסיטואציות המורכבות שלנו עם הילדים יש רגעים של חוסר אונים . של תהייה מה נכון
סגור לתגובות על לפעמים כדאי פשוט להקשיב לאינטואיציה שלכם! קרא עוד ←
“איך אני אדע מתי זה נכון להגיד לילד שלי לא?” או – מתי לשים גבול?

“איך אני אדע מתי זה נכון להגיד לילד שלי לא?” או – מתי לשים גבול?

נושא לא פשוט. הורים רבים אומרים לי “בסדר, אני יודע שצריך לשים גבול. אבל אני לא יודע
סגור לתגובות על “איך אני אדע מתי זה נכון להגיד לילד שלי לא?” או – מתי לשים גבול? קרא עוד ←
חרדות אצל ילדים בתקופה נוכחית

חרדות אצל ילדים בתקופה נוכחית

כבר 8 חודשים שאנחנו בתוך תקופת הקורונה, תקופה ששינתה את מציאות חיינו בצורה דרמטית. ההשפעות של הקורונה
סגור לתגובות על חרדות אצל ילדים בתקופה נוכחית קרא עוד ←
אודות מיכל דליות

מרכז מיכל דליות קיים ופועל בשלושה תחומים עיקריים: הכשרת יועצים משפחתיים, ייעוץ והדרכה להורים בכל הקשור בקשיים ובעיות במערכות יחסים משפחתיות, הרצאות לחברות, ארגונים, גופים וכיו”ב.

עמודים חשובים
  • המסלול להכשרת יועצי/ות משפחה
  • הספרים של מיכל
  • לוח הרצאות
    • הרצאות
  • הדרכת הורים
  • מאמרים
  • מדיניות פרטיות
מאמרים אחרונים
  • ילד של אבא או ילד שהוא אבא ?
  • כל הכבוד, יא מלך !
  • לפעמים כדאי פשוט להקשיב לאינטואיציה שלכם!
  • “איך אני אדע מתי זה נכון להגיד לילד שלי לא?” או – מתי לשים גבול?
  • חרדות אצל ילדים בתקופה נוכחית
הירשמו לקבוצות ההורים הדיגיטליות !
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
Facebook