מחקרים מראים שגיל ההתבגרות מתחיל מוקדם מבעבר.
אם בעבר דיברו על גילאי 12-13 כנקודת ההתחלה, היום כבר מדברים על גילאי 10.
והאמת היא שאני לא זקוקה למאמרים ומחקרים כדי לדעת. גיל ההתבגרות הגיע אלי הבייתה!
מיקה שלי בת 10, היא מתבגרת, היא משתנה לי מול העיניים, עוד לא ממש טיפשעשרה (עדיין משתמשים במילה הזו?), אבל כבר לא ממש ילדונת, משהו בין לבין…
ואני מוצאת את עצמי לעיתים מופתעת, לעיתים נפעמת, לעיתים מתרגזת, ובעיקר לא מאמינה שזה כבר כאן.
וברגעים האלה אני מזכירה לעצמי שהגיע הזמן “לעדכן גרסה”, לעדכן את ההורות.
מה שהיה נכון בעבר ועבד לי כאמא לילדה קטנה, כבר לא בהכרח נכון ועובד.
לעדכן את ההורות אומר לעשות שינוי בגישה, בתודעה ובהלך הרוח שלי כאמא למתבגרת בתחילת דרכה. להבין שהצרכים של המתבגרת שלי משתנים ואני צריכה להתאים את עצמי לכך.
ומה זה אומר בפרקטיקה? אז הנה כמה טיפים:
- מערכת היחסים היא הדבר החשוב ביותר – חשוב שנזכיר לעצמנו שוב ושוב שמערכת היחסים שאנחנו יוצרים עם המתבגרים שלנו היום תשפיע על מערכת היחסים ביננו בעתיד.
- להיות שם עבורם בתקופה לא פשוטה – המתבגרים שלנו עוברים שינויים רבים (פיסיים, קוגניטיביים, חברתיים ועוד) שמבלבלים אותם ומעמיסים עליהם, והתפקיד ההורי שלנו הוא להיות שם עבורם, לתמוך בהם ולייעץ, ולא להעמיס עליהם את הציפיות והבלבול שלנו.
- לבחור את המאבקים – אומנם מערכת היחסים חשובה, אבל זה לא אומר שנוותר על כל מה שחשוב לנו למענה. זה אומר שנבחר את המקומות בהם נעמוד על שלנו, נציב גבולות ולא נוותר. אלו יהיו דברים באמת חשובים, שיש סיבה וערך משמעותיים מאחוריהם, ולא התעקשויות שרירותיות.
- שיתוף והתייעצות – תמיד נכון, ועם מתבגרים על אחת כמה וכמה. המתבגרים שלנו הם אנשים קטנים (גדולים) בעלי דעה ורצונות משלהם, וזה נפלא – ככה בדיוק אנחנו רוצים אותם. ככל שנדבר איתם בגובה העיניים, נשמור על שיח פתוח, נשתף ונתייעץ על נושאים מסוימים (בהתאם לגיל כמובן) – כך ניתן להם הרגשה שהם חלק משמעותי בבית ושאנחנו מעריכים את דעתם.
תיזכרו בעצמכם בתקופת ההתבגרות שלכם – איך הייתם שם? מה הרגשתם? למה הייתם זקוקים מההורים שלכם?
לי זה תמיד עוזר כדי להזכיר לעצמי את התפקיד ההורי שלי מול מיקה המתבגרת הצעירה שלי, ואת “הגרסה העדכנית” שאני רוצה להיות .
כתבה: שחר פיין. יועצת משפחתית. מרכז מיכל דליות
