כשאני מגיעה לבקר את נכדיי, הם מקבלים אותי בזינוק של חיבוק וישר מבקשים “סבתא בואי נשחק משחקי קופסא”. כל אחד מהם רץ לחדר וחוזר עם ערימה של קופסאות ומשחקים: רביעיות, קלפי מלחמה, טאקי, חתחתול ועוד. כל משחק שונה בחוקיו ובמטרותיו אבל לכולם מכנה משותף: הם משחקי קבוצה. זאת אומרת שלא ניתן לשחק אותם לבד. את היתרונות הקוגנטיבים האדירים שיש במשחקים מהסוג הזה (ויש) אשמור לפעם אחרת ובשורות הבאות אכתוב על היתרונות החברתיים והרגשיים הקיימים במשחק קבוצתי.
כולנו מכירים את הרעיון של משחק קבוצתי בעיקר מעולם הספורט. כדורגל וכדורסל הם משחקים מסעירים ומותחים ובקלות אפשר לזהות כיצד הקבוצה המשחקת עובדת בשיתוף פעולה והשחקנים מריעים לכל אחד מחברי הקבוצה ברגעי ההצלחה ודבקים זה בזה ברגעי משבר. לקבוצה יש כוח, והיא גדולה מסך חבריה (“השלם גדול מסכום חלקיו”). כך, גם במצבים יומיומיים של משחק משפחתי בבית או אפילו בארוחת ערב משותפת. מצבים כאלה מאפשרים לנו לנצל את כוחותיה של הקבוצה לטובת המשפחה.
יש הרבה הגדרות למושג “קבוצה”, אני אוהבת את ההגדרה “קבוצה היא שני אנשים או יותר שנמצאים באינטראקציה זה עם זה באופן כזה שכל אדם משפיע על זולתו ומושפע ממנו“. בקבוצה/משפחה נוצר מפגש אנושי של למידה ושיתוף. כשאני מסתכלת על המשפחה כקבוצה לא חייבים להיות בה “בעלי תפקיד”. זאת אומרת, לא חייב להיות הורה או מבוגר אחראי במצב משפחתי-קבוצתי; גם משחק בין אחאים עונה על ההגדרה של קבוצה. לכן, מעבר לזה שמשחק עם הילדים יכול להיות פעילות חווייתית ורגשית (כמו במשחק כדורגל), מה הייחודיות של משחק משפחתי-קבוצתי כמו משחק קלפים או בנייה בלגו?
יש פה חמישה יתרונות בולטים:
שיתוף ברגשות: לרוב מסתיימים משחקי הקלפים בניצחון והפסד. אחד הילדים מנצח אולם השני מפסיד (כשאני משחקת עם הנכדים בדרך כלל אני היא המפסידה…). כל אחד מהילדים מבטא את תחושותיו וכך משתף את שאר הקבוצה ברגשותיו, בין אם בדיבור או בפעולה. נטישה בכעס של שולחן המשחקים היא ביטוי רגשי לתחושת הפסד או כשלון ולעומת זאת חיוכים וצווחות שמחה הם ביטוי להצלחה וניצחון. שיתוף הרגשות הוא דבר חשוב כלשעצמו ובנוסף הוא מאפשר מתן תגובה מילולית או פיזית למצב. מחיאות כפיים לילד המנצח או חיוך ועידוד לילד המפסיד הן תגובות שלכם לשיתוף הרגשי של הילד. מהתגובות האלה שלכם הילד לומד שהשיתוף שלו לגיטימי, אולם הוא גם לומד מהו שיתוף ראוי ומקובל. כך, תגובה רגישה אך גם מגבילה להתנהגות מוגזמת, בין אם זועמת ובוטה כתוצאה מהפסד (כגון קללות או כעס בלי נשלט) ולחילופין לועגת ומזלזלת כתוצאה מניצחון – אינן מקובלות. התגובה הנבונה שלנו ההורים תסייע לילד לשלוט ברגשותיו במשחק קבוצתי עם חברים.
אלטרואיזם: עזרה לאחר היא חוויה המפתחת העצמה אישית מתוך נתינה. חוויה זו של עזרה מפתחת את הביטחון העצמי ומשפרת דימוי עצמי. כאשר אחד הילדים מוותר לשני על התפקיד הנחשק “להיות ראשון” או מאפשר לאחיו לזרוק שוב את הקוביה הוא חווה נתינה. חוויה זו של נתינה אלטרואיסטית, מבלי לבקש תמורה, מחזקת את תחושת הערך העצמי ולפעמים היא חשובה יותר לילד מהניצחון שאולי חמק ממנו בגלל הוויתור שעשה.
שיתוף מידע: הניצחון של אחד מחברי הקבוצה מאפשר למידה של תכנון ואסטרטגיה (בואו נודה על האמת גם אנחנו ההורים מנצחים מדי פעם אז בואו לפחות ננצל את זה ללמידה). מתי לזרוק קלף? איזו סדרה ברבעיות יש לשחקן השני? ועוד. מצבים אלו הם הזדמנויות ללמד על חשיבות ההתבוננות (רק אם נראה איזה קלף זרק היריב נדע לתכנן את הצעד הבא), תכנון לטווח הרחוק ואיפוק (אולי לא כדאי לזרוק עכשיו את הג’וקר), ואפילו להבין שלפעמים עדיף להפסיד בשביל לנצח בהמשך.
פיתוח יכולות בינאישיות: משחק קבוצתי משפחתי הוא מקום חם ובטוח לתרגל בו התנהגויות חדשות מבלי לחוש לחץ חברתי וצורך ברצייה חברתית. פעמים רבות אנחנו נתקלים בהתנהגויות “שליליות” או לא רצויות של ילדינו כגון שקרים או רמאויות (החלפת קלפים באמצע משחק מלחמה או ניסיונות לזריקה חוזרת של הקוביה). אלו התנהגויות שהילדים עושים גם במשחק עם חבריהם, אולם ההתנסות הראשונית בהן במסגרת המשחק הקבוצתי המשפחתי מאפשרת למידה של תוצאות ההתנהגויות האלה שלה, במסגרת חמה ורגישה (של הבית וליד ההורים האוהבים והמגנים). כך לומדים הילדים מדוע עדיף שימנעו מהתנהגויות אלו וכן מה ההשלכות שלהן במסגרת הקבוצתית. בנוסף הם לומדים כיצד להגיב לחבר קבוצתם כשהוא פועל כך. ילד שהוא שחקן בקבוצה המשפחתית לומד כיצד להיות שחקן טוב ומועיל בקבוצה החברתית.
לכידות: לכידות נוצרת כשיש מטרה משותפת. הפרטים מרגישים שהם חלק ממשהו גדול יותר ולכן מרגישים רצויים ובעלי חשיבות עבור השאר. לכידות וגיבוש נוצרים מעצם השהייה יחד אולם לתוכן המשחק יש ערך משמעותי כיון שהוא מספק מכנה משותף לכל חברי המשפחה ללא הבדל גיל. ההבנה המשותפת של הכללים והמשימה העומדת בפני הקבוצה יוצרים אחווה ולכידות גם אם המשחק לא מבוסס על ניצחון. כך, בנייה בלגו או משחק בבובות מהווה משחק קבוצתי גם אם אין לו מטרה מוגדרת כגון הבקעת שער הניצחון או איסוף כמה שיותר נקודות. במשחק הקבוצתי המשפחתי לכל חברי המשפחה חשיבות זהה. כמו קבוצת כדורגל לכולם מטרה משותפת ולכל אחד תפקיד הכרחי בהצלחת הקבוצה.
בקיצור, משחקים עם הילדים הם בעלי חשיבות רבה, ולא רק כיף. שחקו עם ילדיכם ובכך תחזקו בהם תכונות חשובות להמשך דרכם בחיים וכן את תחושת המשפחה כקבוצה חשובה בחייהם.
