מאמרים

עם כניסת השנה החדשה

הימים הקרובים מאפשרים לנו להיות חגיגיים ולהבטיח לעצמנו הבטחות חדשות לשנה החדשה.

קשה לקיים הבטחות, אני יודעת, ובכל זאת חשוב להבטיח, כי הבטחה כזו יכולה להוות פירצה לדרך חדשה והתכווננות לעשייה.

בואו תחליטו השנה שאתם עושים כמה דברים באופן שונה מאשר היה בשנה שחלפה:

1.  אל תחפרו לילדים. תחליטו שאתם אומרים כל דבר פעם אחת ואחר כך נוקטים בפעולה. הילדים כבר פיתחו “חרשות הורית סלקטיבית” והם כבר לא שומעים מה שאתם אומרים להם, אם זה בפעם החמישית, השישית ואילך. בקשו מהם, או דירשו מהם, ואם זה לא מתבצע – תפעלו. איך? בדרכים שונות ויצירתיות, החל מהתעלמות ועד נקיטת עמדה נחושה. הילדה מתחצפת וקוראת לכם “חצופה, מכוערת או מגעילה אחת”? תודיעו לה שאתן מתעלמות. “מהיום אני לא מגיבה לזה כי אני לא רוצה לריב איתך”. להתעלמות (כשהיא באה אחרי הודעה מוקדמת) יש נטייה לגרום לילדים להפסיק מה שהם עושים, על תקן “אם אין קהל אין הצגה”.

2.  העניקו שעה אחת בשבוע לבד איתכם לכל ילד. זו לא צריכה להיות הפעלה בקניון, אלא עמידה במטבח והכנת פשטידה או סלט, משחק זוגי עם אחד מעשרות המשחקים שיש לכם בבית, ירידה לגינת השעשועים לבד איתו או איתה, יציאה לסבתא בלי הילדים האחרים, הליכה לחבר ושהייה שם, מידי פעם הצגה שמתאימה לגיל הילד/ה, מידי פעם חלוקת הילדים בין ההורים כשכל הורה עם ילד אחר. השעה הזו מספקת לילדים תחושה של ניראות, תחושה שאמא רק איתי ואני לא חולק/ת אותה עם אף אחד אחר. זה מצריך תכנון ולוגיסטיקה – אבל זה אפשרי וזה מאד חשוב.

3.  הוו מודל לערכים שאתם רוצים שהילדים יפנימו: אם היא לא מסדרת אחריה – סדרו אתם (כי הרי סדר זה ערך חשוב) ואז נקטו בפעולה שתלמד את הילדה שכדאי לה לסדר לבד. אם הוא לא מרים דברים שהוא זרק – הרימו אתם (הרי נקיון זה ערך חשוב) ואז תודיעו לו שלהבא הוא לא מקבל את זה בבית כי הוא מפזר… מרוב שאתם חוששים מהתסכול/הכעס/הצעקות של הילדים, אתם לא שומרים על הערכים שלכם וזה לא רק חבל, אלא גם הרסני לילדים. ומה קורה בסוף? אתם מתלוננים שהילדים לא מסודרים/לא נקיים/ לא ערכיים.

4.  החליטו על מקום אחד בו אתם לא כועסים יותר. מותר לכעוס, זה אנושי וטבעי, אבל במקום בו אתם רוצים להכניס שינוי אתם חייבים לא לכעוס יותר. לנקוט עמדה כן, לפעול בנחישות כן, אבל לא לכעוס. שימו פתק על המקרר בו כתוב “אין לי מלחמה עם הילד/ה” וזיכרו זאת כאשר אתם מגיעים לסצינה אותה אתם רוצים לשנות. הכעס לא פותר דילמות. פעלו מתוך שיקול דעת ושקט פנימי שינבע מהבטחון שלכם בשינוי שחייב לקרות.

5.  אתם המודל לזוגיות, להורות ולסמכות. חישבו איך אתם ניראים בעיני הילדים ושנו דינאמיקה זוגית בהתאם לדרך בה אתם רוצים שהילדים ייראו ויפנימו לזוגיות ולהורות שלהם עצמם בעתיד. אם אתם רבים – עשו זאת בלי להכפיש זה את זו וזו את זה ואחר כך תשלימו ליד הילדים כך שיידעו שיש חילוקי דיעות ואפשר לפתור אותן.

6.  שתפו את הילדים בעולמכם. ספרו להם מה קרה לכם בעבודה ובדרך הביתה. רק שיתוף בעולמכם ילמד אותם לשתף אתכם בעולמם. ספרו להם על יום ההולדת שחגגתם לעובדת במשרד. ספרו להם על הנהג הלא זהיר שעקף אתכם כל הזמן בכביש. ספרו להם על הזקן באוטובוס ועל סבתא שקצת נחלשת. זה יגרום לילדים גאווה לדעת שאתם מכניסים אותם לעולמכם והם יחזירו לכם באותה מטבע.

7.  החליטו שאתם קונים מתנות רק בחגים ובימי הולדת. הילדים לא צריכים מתנות אלא צריכים אתכם. המתנות הן הדרך שלכם להרגיש טובים וזה מיותר, כי הרי הילדים אוהבים אתכם בכל מקרה.

8.  אם יש בבית ילדים בוגרים, קיימו שיחה משפחתית לפחות פעם בשבוע. תמיד יש דברים ללבן, תמיד יש שינויים והשיחה תאפשר לכם לשמוע את הילדים ותאפשר לילדים לשמוע אתכם לא ברגעי המשבר עצמם.

9. סילחו לעצמכם. הרי אתם עושים ככל יכולתכם למען הילדים. לעיתים אתם עייפים, שחוקים, כעוסים, מוותרים או מגבילים – זה טבעי. אתם בנות חווה ובני אדם.

אני מאחלת לכם גם השנה להתקדם ולהצליח, לחדש ולהתחדש, להמשיך לרגש וגם להתרגש, להמשיך לתרום וגם להיתרם, להיות שם בשביל אחרים וגם לדעת להיעזר.

שנה הורית טובה לכם.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך...