המעבר לכיתה א’ הוא רגע מרגש, משמעותי ולעיתים גם מאתגר. ההתרגשות של ההורים, הסבים והסבתות, והציפייה של הילד – כולם מתערבבים יחד ויוצרים אווירה מיוחדת. אבל חשוב שנזכור: הכנה לכיתה א’ היא לא רק לימודית. היא גם, ואולי אפילו בעיקר, רגשית וסביבתית.
להכיר את המקום לפני שמתחילים ללמוד
ילדים חווים את העולם אחרת מאיתנו. מה שברור לנו כמבוגרים, עלול להיות עבורם מקור לבלבול או ללחץ. אחד הצעדים החשובים ביותר לפני תחילת השנה הוא להכיר לילד את בית הספר: היכן הכיתה, איפה השירותים, איך מגיעים לחצר או למזכירות.
אולי זה נשמע כמו פרטים קטנים, אבל עבור ילד בכיתה א’ הידיעה לאן ללכת ואיך להגיע ממקום למקום מעניקה ביטחון ומונעת רגעים מבהילים.
הכנה באמצעות קורסים או לימוד מקדים
בשנים האחרונות יש טרנד ללמד את הילדים מראש לקרוא, לכתוב ואפילו לפתור תרגילים בחשבון, מתוך רצון שיגיעו לכיתה א’ “יותר מוכנים” מהאחרים. כאן חשוב להבין איך מערכת הלימודים בנויה. בכיתה א’, המורה מתקדמת בקצב של הילדים שמתקשים, וזאת כדי שכולם יישארו יחד. אם ילד מגיע עם ידע הרבה מעבר לרוב הכיתה, יש סיכוי שבחודשים הראשונים הוא ישתעמם.
כשמדובר בילדים סקרנים, תוססים או עם טמפרמנט חזק, השעמום הזה עלול לגרור חוסר שקט, הפרעות בשיעור ותוויות מיותרות כמו “קשה לו להסתדר” או “הוא לא מרוכז”. לכן השאלה אינה “איך אני מקדים את כולם”, אלא “איך אני מכין את הילד שלי כך שיתאים למקום שאליו הוא נכנס”.
במקום להתמקד בלימוד מתקדם, עדיף להשקיע ביכולות המקדימות שבאמת יעזרו לו להצליח: אחיזת עיפרון נכונה, קואורדינציה בין העין ליד, מיומנויות של הקשבה, המתנה לתור, ויסות רגשי והיכולת לשבת ולהתרכז למשך זמן. אם מלמדים מעט קריאה או כתיבה, כדאי לעשות זאת בצורה חווייתית, דרך משחק וסקרנות, ולא כלימוד פורמלי.
אל תגידו לילד “אל תפחד” – הוא מפחד, ובצדק
כיום יש נטייה להתמקד בחולשות של הילדים במקום להעצים את החוזקות שלהם. כהורים, חשוב שיהיה לנו ביטחון בחוכמה ובחוסן הנפשי של ילדינו שהם מסוגלים להתמודד עם אתגרי החיים.
כל מעבר, בין אם לגן עירוני, לכיתה א’ או לחטיבת הביניים, הוא יציאה מאיזון. כשמכינים את הילד לשינוי חשוב לטעת בו ביטחון, לספק לו מידע אמיתי, ולהכיר ברגשות שלו. אל תגידו לו “אל תפחד” כי הוא כן מפחד. אל תגידו “הכול יהיה בסדר” אם אלו מילים ריקות בלי הסבר. במקום זה, פנו אליו עם חיוך, דברו בשפה שהוא מכיר, עודדו אותו ותנו לו דוגמאות אמיתיות להצלחות שלו בעבר, במיוחד כאלו שהיו מעורבים בהן חשש ופחד.
אל תתייחסו אליו כאל מסכן. העבירו לו את המסר שהוא עומד בפני הרפתקה חדשה ושיש לו את היכולת והמסוגלות להתמודד עם כל אתגר.
ומה לגבי השארת ילד עוד שנה בגן
יש הורים שמתלבטים אם להשאיר את הילד עוד שנה בגן. זו החלטה שחשוב לבחון לעומק, לא רק מתוך רצון להגן עליו או מתוך לחץ חברתי. ואם מחליטים להשאיר, השנה הזו צריכה להיות שנה של עבודה ממוקדת על תחומי הקושי: אם זה חיזוק מוטוריקה, שיפור הריכוז או פיתוח בשלות רגשית, ולא לצפות שהזמן לבדו יעשה את העבודה.
כשיש קושי בהסתגלות – סיפור מהחיים
לא מזמן פנתה אליי אמא לילד בן שש, ילד רגיש מאוד, שבתחילת החודש עלה לכיתה א’. בכל בוקר הוא נאחז בה בכניסה לבית הספר, מסרב להיפרד.
אמרתי לה שהאופן שבו היא רואה את הילד שלה משפיע עליו יותר ממה שהיא חושבת. אם היא משדרת חשש שהוא לא יסתגל, הוא ירגיש את זה. אנחנו כמו מראה לילדים שלנו: הם רואים את מה שאנחנו מרגישים ומחקים אותנו, גם בלי שנאמר מילה.
לכן, לצד ההבנה והחמלה, חשוב לשדר אמונה ביכולות שלו. אין ילד שאין לו כוחות להסתגל לשינויים, אבל הוא צריך להכיר בכוחות האלה בעצמו.
איך לעזור לילד להתרגל לשגרה החדשה
- לתת לגיטימציה לרגשות – כשילד אומר שקשה לו, נכיר בכך: “אני יודעת שזה לא פשוט, אתה עוד לא מכיר את כולם וצריך זמן להתרגל”.
- להעצים את הכוחות – מיד אחרי שמכירים בקושי, נוסיף: “אני בטוחה שיש לך את היכולת להתמודד, כמו שקרה כשהתחלת בגן החדש והצלחת למצוא חברים”.
- להזכיר הצלחות קודמות – להזכיר לו שהוא כבר התגבר בעבר על קושי דומה, כדי שיזכור שהוא מסוגל.
- שגרה קבועה בפרידה – לקבוע טקס פרידה קצר וברור: חיבוק, משפט קבוע וללכת. פרידות ממושכות מקשות על שניכם.
- לתת מידע אמיתי – להסביר מי המורה, מה קורה בהפסקה, איפה השירותים, מה סדר היום.
- להימנע מהבטחות שאין לנו שליטה עליהן – לא לומר “המורה תמיד תהיה נחמדה” או “תמצא חברים מהר”. עדיף לומר “תכיר חברים חדשים, לפעמים זה קורה מהר ולפעמים לוקח זמן”.
- לשתף מהחיים שלכם – לספר לו על מעבר שאתם עברתם, איך הרגשתם ואיך התמודדתם.
- להבליט חוזקות אישיות – להזכיר לו את היכולות והכישורים שיכולים לעזור לו במסגרת החדשה, למשל סקרנות, חוש הומור, או יכולת לשאול שאלות.
לסיכום
הכנה לכיתה א’ היא הרבה מעבר לקריאה, כתיבה וחשבון. זהו תהליך שבו הילד לומד גם איך להסתגל למסגרת חדשה, לפגוש אנשים חדשים ולהרגיש בטוח במקום שונה ממה שהכיר. אנחנו ההורים יכולים להיות העוגן והכוח שלו אם נבחר להאמין בו, להכיר ברגשותיו, ולתת לו כלים אמיתיים להתמודדות. כשהוא יידע שיש לו את הכוחות להתמודד הוא יוכל לצאת לדרך החדשה עם ראש מורם וביטחון.
צפו במיכל דליות מסבירה על הכנות לכיתה א’ בתוכנית פותחים יום ברשת 13:
