מאמרים

אבא ואמא חושבים אחרת

חילוקי דעות בין הורים בקשר לחנוך הילדים הם טבעיים ונורמאלים. שני ההורים הם אנשים שונים ובעלי דעות שונות. כל הורה מגיע ממשפחה שונה, לעיתים מתרבות שונה ומנהגים שונים ולכן מייצג אישיות אחרת וכך מהווה מודל אחר לילדים.מצב זה מרחיב את אפשרויות הילדים ללמוד סוגים שונים של התנהגות ושל קשר עם אנשים. אין צורך שהורים יסכימו ביניהם בכל באשר לחנוך הילדים, אך חשוב כי תוך כדי תהליך ההורות, הם יקיימו ביניהם שיח כדי ליצור בסיס משותף של ראייה הורית. באשר לשונות שביניהם – חשוב שיכבדו כל אחד את דעתו של השני, גם אם איננה מקובלת עליו. כך לומדים הילדים לכבד דעה גם אם אינך מסכים לה.

קיימים נושאים יום יומיים רבים בהם האב והאם אינם מסכימים למשל: מידת החופש הניתנת לילד (“הוא כבר יכול/לא יכול ללכת לבד לים”), מידת ההתערבות של ההורים בחיי החברה של הילד (“היא מבלה מספיק/יותר מידי זמן עם החברות שלה”) או בחיי בית הספר שלו (לבדוק/לא לבדוק אם הכין שיעורים), ואחד הנושאים הרגישים ביותר הוא נושא הכסף ודמי הכיס. האם לתת או לא וכמה. לגיטימציה לשונות קיימת, אך השאלה היא כיצד נפתרים חילוקי הדעות בין ההורים לבין עצמם.
כאשר ישנם בין ההורים ויכוחים וביקורת הדדיים: “תפסיקי לגונן על הילד, הוא כבר יכול לדאוג לעצמו” או “תפסיק לצעוק על הילדים”, משדרים ההורים חוסר כבוד משווע זה כלפי זה, מעודדים את הילדים למניפולציות בין הוריהם וכן מספקים לילדים הזדמנות פז לקבל תחושת חשיבות וכוח, על ידי כך שהם גורמים להורה אחד לכעוס על השני. לעיתים רחוקות עומד הילד בפני הפיתוי לעשות זאת.

נכון, קיימים חילוקי הדעות ויש צורך ליישרם, ודבר זה על ההורים לעשות שלא בנוכחות הילדים. על חילוקי הדעות להיפתר בשיחה, בלי נוכחות הילדים ובלי להשתמש בהם כאמצעי לחיזוק דעתו של אחד ההורים. למשל: “רוני, תגיד לאבא שכל הילדים בגן מקבלים וגם אתה רוצה וזה חשוב לך”.
בנוסף, אני מציעה הסכם הפרדה, בו כל הורה אחראי לקשר שלו עם הילדים ולא יתערב ביחסים של ההורה השני עם הילד. אם יש מצב שבו קשה לאחד ההורים, כמו למשל כשההורה השני כועס וצועק על הילד, מוטב שיצא מן החדר ולא ינסה להגן על הילד מפני בן זוגו. עדיף לעשות זאת מאשר לפתוח ערוץ נוסף למריבה, גם אם מה שעושה בן הזוג מכעיס או נוגד את דעתו. כאשר ילד פונה לאחד ההורים ומתלונן על ההורה השני – חשוב לא לנקוט עמדה, אלא לומר לילד “כך הוא (היא) חושב, מבין, נוהג.

חשוב שתסתדר איתו (איתה). אם משהו לא מתאים לך, כדאי שתלמד לפתור את הבעיה איתו (איתה)”. יש מקום להשתמש בעקרונות השיתוף והעידוד ובעיקר לכבד ולקבל את דעותיו ומעשיו של ההורה השני. לעודד אותו על החיוב שבו, לשוחח איתו, ולצפות שאם אמנם יסכים לדעתי – יתקדם בקצב שלו. אם עקרונות אלה של כבוד וקבלה טובים לנו, כי כך היינו רוצים שיפנו אלינו, הם ודאי טובים לאחרים, בעיקר אם הם בני המשפחה הקרובה.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך...