fbpx
מיכל דליות
  • דף הבית
    • אודות
  • מיכל בדיגיטל
  • הכשרת יועצי/ות משפחה
  • הדרכת הורים
    • צוות המרכז
  • שאלות ותשובות
  • הרצאות
  • מאמרים
    • סרטונים
  • הספרים של מיכל
  • דף הבית
    • אודות
  • מיכל בדיגיטל
  • הכשרת יועצי/ות משפחה
  • הדרכת הורים
    • צוות המרכז
  • שאלות ותשובות
  • הרצאות
  • מאמרים
    • סרטונים
  • הספרים של מיכל
אז מה אם אתם מבוגרים? אל תוותרו על פורים
ראשי » מאמרים » אז מה אם אתם מבוגרים? אל תוותרו על פורים

אז מה אם אתם מבוגרים? אל תוותרו על פורים

18/03/2019

אני מצטערת עבור אנשים שלא מסוגלים להשתטות קצת, אפילו לא בפורים. אנחנו חייבים לזרוק מדי פעם את עומס הבגרות, את האחריות, את העמדת הפנים. בפורים יש לנו הזדמנות נהדרת לעשות זאת. אז תעשו לעצמכם טובה, קחו את בני הזוג למסיבה כיפית ותהיו לכמה רגעים קצת ילדים. אני, אגב, מתחפשת לצ’ארלי צ’פלין; מיכל דליות עוברת לנוח, בפקודה

 

אני מצטערת עבור אותם אנשים שאינם יכולים להרשות לעצמם להנות מחוויות, שבדרך כלל נתפסות ככאלה שרק לילדים מותר להנות מהן. גם לנו, המבוגרים מותר ואף נדרש. אנחנו חייבים לזרוק מדי פעם את עומס הבגרות, את האחריות, את הרצינות ואפילו את העמדת הפנים, ולהיות לכמה שעות שטותניקים.

 

ילדים ליום אחד

יש לי בן בגיל ארבעים שמתנהג לפעמים כמו ילד. הוא דוקטור ומרצה בטכניון, הוא בעל משפחה ואב לבן, הוא טס בכל העולם לכנסים מאוד חשובים, הוא עוזר לאנשים כשהם בצרה. ועדיין, ובכל זאת, הוא מתנהג לפעמים כמו ילד: הוא שר שירים בלי חרוזים, הוא מדבר בשפת השטויות, הוא רוקד עם בנו באמצע הרחוב, הוא צוחק ממה שרק אפשר לצחוק, וזה נפלא בעיניי. הוא גם מהווה מגנט לילדים קטנים של אנשים אחרים, ולדעתי זה מביא לאושר רב לעצמו ולאחרים.

 

אני חושבת שאנחנו אוהבים את השטותניקים האלו, כי לפעמים אנחנו קצת מקנאים. מקנאים ביכולת לשמוח, מקנאים ביכולת לקחת דברים בקלות ומקנאים בזה שהם מבוגרים-ילדים – עם החובות של המבוגרים והזכויות של ילדים. ובפורים רבים מאיתנו זוכים להיות כאלו ליום אחד בשנה. וזה חשוב. הרי כמעט לכל אדם בוגר, יש זכרונות נפלאים כילד בפורים שילכו איתו כל החיים.

 

בפורים אני דווקא תמיד נזכרת בחוויותיי כאמא צעירה. תמיד נהניתי להכין את ילדיי למסיבות פורים בגנים ובבתי הספר. פעם, בתקופת האבן בערך, לא היו קונים תחפושות, היו מכינים אותן. ילדה שרצתה להיות פרח קיבלה חצאית מתוקנת מאמא שלה וכתר של פרח עשוי מנייר קרפ, והיא היתה מאושרת. 
ילד שרצה להיות רופא קיבל חולצה לבנה של אבא עם כיסים גדולים, על הפנים ציירו לו שפם מפקק שעם שרוף והכינו לו סטטוסקופ מצינורית וקרטון, והוא היה מאושר עד הגג.

 

ילדים שרצו להתחפש למשהו מקורי מצאו דרכים מקוריות לעשות זאת. מכירים את התחפושת “שום דבר”? ההורים עטפו את הילדים בעיתון “דבר” והכינו להם חגורה מראשי שום, והם היו “שום דבר”. מי שרצה להתחפש לאבא אבן, היה מתלבש כמו אבא ומחזיק ביד אבן.

 

היו גם ליצנים מגוונים ומלכים ומלכות, היו מכשפות ודמויות מסיפורי ילדים (הנכד שלי מתחפש השנה לטרופותי שאחת מכלותיי הכינה לבד מראש של בובת דובי), היו רקדניות והמון קאובויים (אני יודעת שבעברית יש להגיד בוקרים, אבל הם התחפשו לקאובויים. מה לעשות?).

 

אני זוכרת איך בני, שהיה אז בן 16, התחפש לליצן: הוא לקח ממני את מכנסי השלושת רבעי הפרחוניים שלי שהגיעו לו בקושי עד הברכיים, לבש חולצה מפוספסת שלי, עניבה של אבא שלו, וכמובן, צבע את הפנים. ולא צריך יותר. כך הוא הלך לצופים, להיות דוגמא לחניכים שלו, להראות להם שפורים הוא הזמן לצחוק ולשמוח.

 

אני גם זוכרת שחיפשתי את אחת מבנותיי, למרות שהיא לא רצתה. כמובן שזו היתה תחפושת שכל אחיה כבר הספיקו להתחפש בה בשנים קודמות, אבל הקטנה, לדעתי היתה בת שנתיים ואולי וחצי, לא רצתה. לא יודעת למה. אני רק זוכרת שהושבתי אותה בוכייה וצילמתי כי רציתי זכרון עד. נו, אז יש לי זכרון כזה עם בנים מחופשים ואחותם הליצנית הבוכייה. מסכנונת. אני חושבת שלו היתה לי האפשרות בשנית, לא הייתי כופה עליה להתחפש. אז, בעידן המזוזואי שלי, חשבתי שזה ממש חשוב שתלך לגן כמו כולם ועם תחפושת. אולי הייתי צריכה להניח לה ולשים את התחפושת בתיק של הגן. נו, אולי. אני מקווה שהיא לא זוכרת לי את זה.

 

השנה אני מתכוונת להיות צ’ארלי צ’פלין. מקל יש לי מאבא שלי, שפם אצייר מפקק שעם שרוף, יש לי מכנסיים שחורים רחבים שאני יכולה לוותר עליהם ואקצר אותם, יש לי ג’קט ישן ומרופט בארגז התחפושות שבדרך כלל משרת את הנכדים, אכין לעצמי פפיון שחור מקרטון ואהיה צ’ארלי צ’פלין מהמם. כי זה פורים, וזה הזמן שלי להשתטות.

עקבו אחרינו
  • Facebook
מאמרים אחרונים
ילד של אבא או ילד שהוא אבא ?

ילד של אבא או ילד שהוא אבא ?

אבא שלו חלה בקורונה והוא מאושפז כבר חודש בבית החולים. יותם בן ה-10 נשאר לבד בבית עם
סגור לתגובות על ילד של אבא או ילד שהוא אבא ? קרא עוד ←
כל הכבוד, יא מלך !

כל הכבוד, יא מלך !

לפעמים, כשאני מסיימת ביקור תצפית בבית המשפחה, ההורים נפרדים ממני בדלת בחצי התנצלות: “חוק מרפי, דווקא עכשיו
סגור לתגובות על כל הכבוד, יא מלך ! קרא עוד ←
לפעמים כדאי פשוט להקשיב לאינטואיציה שלכם!

לפעמים כדאי פשוט להקשיב לאינטואיציה שלכם!

בתוך שלל הסיטואציות המורכבות שלנו עם הילדים יש רגעים של חוסר אונים . של תהייה מה נכון
סגור לתגובות על לפעמים כדאי פשוט להקשיב לאינטואיציה שלכם! קרא עוד ←
“איך אני אדע מתי זה נכון להגיד לילד שלי לא?” או – מתי לשים גבול?

“איך אני אדע מתי זה נכון להגיד לילד שלי לא?” או – מתי לשים גבול?

נושא לא פשוט. הורים רבים אומרים לי “בסדר, אני יודע שצריך לשים גבול. אבל אני לא יודע
סגור לתגובות על “איך אני אדע מתי זה נכון להגיד לילד שלי לא?” או – מתי לשים גבול? קרא עוד ←
חרדות אצל ילדים בתקופה נוכחית

חרדות אצל ילדים בתקופה נוכחית

כבר 8 חודשים שאנחנו בתוך תקופת הקורונה, תקופה ששינתה את מציאות חיינו בצורה דרמטית. ההשפעות של הקורונה
סגור לתגובות על חרדות אצל ילדים בתקופה נוכחית קרא עוד ←
אודות מיכל דליות

מרכז מיכל דליות קיים ופועל בשלושה תחומים עיקריים: הכשרת יועצים משפחתיים, ייעוץ והדרכה להורים בכל הקשור בקשיים ובעיות במערכות יחסים משפחתיות, הרצאות לחברות, ארגונים, גופים וכיו”ב.

עמודים חשובים
  • המסלול להכשרת יועצי/ות משפחה
  • הספרים של מיכל
  • לוח הרצאות
    • הרצאות
  • הדרכת הורים
  • מאמרים
  • מדיניות פרטיות
מאמרים אחרונים
  • ילד של אבא או ילד שהוא אבא ?
  • כל הכבוד, יא מלך !
  • לפעמים כדאי פשוט להקשיב לאינטואיציה שלכם!
  • “איך אני אדע מתי זה נכון להגיד לילד שלי לא?” או – מתי לשים גבול?
  • חרדות אצל ילדים בתקופה נוכחית
הירשמו לקבוצות ההורים הדיגיטליות !
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
Facebook