לפני כמה שבועות פנתה אלי ביתי, אמא לשני ילדים, ושאלה אותי במן תמיהה שכזו: “תגידי? איך הסתדרת עם ארבעה ילדים? אני זוכרת שהיינו הולכים לים כמעט כל יום בקיץ. לפעמים בוקר ולפעמים אחרי הצהריים. שאלוהים ישמור, איך עשית את זה?”
תאמינו לי: לא זוכרת. וגם לדעתי היום כבר לא הייתי מסוגלת לעשות את זה בכזו קלילות כמו שאז… ידעתי שאני צריכה לצאת עם הילדים, ידעתי שהים זו אופציה מצוינת (גם אני כילדה גדלתי ליד חוף הים), הייתי בטוחה שהטרחה לשם וחזרה שווה את אי ההישארות בבית, תכניות הטלוויזיה לא היו משהו, הכנתי כריכים, אבטיח חתוך, לקחתי תיק ים כבר מנשוא, העמסתי את התינוקת על הבן הגדול ואת בת הארבע על הבן האמצעי, קיפלתי עגלה ויצאנו לכיוון תחנת האוטובוס (אז היו מסדרים לשכונה שלנו (שכונה מלאה ילדים קטנים של זוגות צעירים) קו אוטובוס מיוחד, רק לימי החופש הגדול, שהיה עוצר בפינת הרחוב שלנו ומביא אותנו עד היום).
היום, בדיוק כאז, היו להורים את אותן דילמות שיש גם היום. נכון שהיום אתם עובדים קשה יותר ושעות רבות הרבה יותר, אבל הורות, בכל שלב שהוא, הינה תפקיד ממש קשה. לפעמים אפילו קשה מאד. בקיץ – עלול להיות קשה עוד יותר. כאילו אנחנו תמהים עד כמה אפשר יהיה למתוח את הקושי הזה, החום, הלחץ של הילדים, מימוש מעט הרצונות שלנו, המבוגרים, אל מול דרישות וציפיות הילדים?
החופש הגדול בפתח והוא מביא איתו הרבה זמן פנוי, הוצאות כספיות גדולות, שינה של הילדים עד הצהריים, פריצת גבולות, הרבה יותר מידי שעות מחשב ו/או טלוויזיה, מריבות אחים ויציאה לחופשה משפחתית. בתיאוריה, זו הזדמנות להנות אך ביום יום זו יציאה קשה מהשגרה ובפועל זו עלולה להיות תקופה מאכזבת, זרז למריבות בין ההורים לילדים ואפילו בין ההורים לבין עצמם.
לפניכם כמה מצבים, בהם, אני בטוחה, תתמודדו בחופש הגדול, ורעיונות לפתרון:
1. מה עושים עם זה שהילדים כל הזמן מול המסכים?
האמנם כל הזמן או שככה זה נראה לכם? בעיקרון – מניחים להם. זה חופש. לו אתם הייתם בחופש מהעבודה לא הייתם רובצים בכיף ולא עושים שום דבר? בית הספר והגן הם “העבודה” של הילדים הצעירים. ועכשיו הם בחופש. אני בטוחה שהם גם מדברים בטלפון, גם עושים (קצת) שעורים, גם הולכים לקניון או לחברים וגם יוצאים איתכם פה ושם. אז תפסיקו לקנא בהם ותניחו להם לנפשם. תיכף הם חוזרים לשיגרה לא פשוטה בכלל, אז שייהנו מכל רגע אפשרי של חופש. זו מהות החופש: חופש.
2. הילדים רוצים לישון אצל חברים: האם להרשות, אצל מי, כמה?
בוודאי להרשות. זה כיף לישון אצל חברים. הרשו להם בכל גיל, ברגע שהם מבקשים. עשו זאת כאשר אתם 1. מכירים את הורי הילד המארח ובוטחים בהם 2. לא יותר מפעמיים בשבוע 3. מידי פעם הזמינו גם אליכם 4. הבהירו שזה לתקופת החופש בלבד 5. אם התוצאה של שינה אצל חבר/ה היא פוגרום – איסרו זאת להבא עד שהילד יבטיח שזה לא יחזור על עצמו ואז, כמובן, תבררו אם אמנם הכל היה בסדר. הבירור ייעשה על ידיכם בשיחה עם ההורים המארחים.
3. כשאתם מתלבטים אם להכריח ללכת לקייטנה, או להשאיר עם מטפלת דעו ש-
ילדים עד גיל 7,8 אפשר להכריח. אין ברירה. לא נשאיר אותם בבית לבד. אם הם לא רוצים ויש סידור נוח – אזי הוא תחליף. משך הקייטנה תלוי בזמינות שלכם. אם אין ברירה, אז לא מתלבטים בכלל. קייטנה, לדעתי, עדיפה על מטפלת. יש כיף בקייטנה והילד רק צריך להיות פנוי רגשית כדי ליהנות מזה. בוחרים קייטנה לפי המלצות של ילדים מוכרים לכם ולא של הוריהם.
4. אתם ודאי מתלבטים אם להקפיד על סדר יום בחופש. האם זה נחוץ? האם חשוב לשמור על יום/לילה?
לדעתי בחופש מגמישים גבולות אך לא פורצים אותם לגמרי. יש לייצר סדר יום חדש ועליו להקפיד. גם אם קמים בשעה 11 עדיין יש לאסוף את הכלים מהסלון ולהתקלח בערב. לאפשר להורים לראות טלוויזיה בערב בסלון ולהודיע לאן הולכים. וכן, היום והלילה חשובים כדי להראות לילדים שאתם בפיקוח. אל תרפו מהפיקוח ותנו לילדים, בעיקר למתבגרים, את ההרגשה שאתם עם עין פקוחה, שהם בחופש בתוך גבולות, שיש מותר ואסור ושאתם לא נעלמתם מהתמונה בגלל שעכשיו חופש.
5. איזה הורה לא שואל את עצמו “ומה בקשר ללימודים”? כאילו חובה לנצל את החודשיים האלה להשכלה.
אז דעתי היא ש-
לא. לא ללמוד בחופש כלום. זה חופש. אפשר לעבוד עם חוברות, בתנאי שהילדים נהנים מהן ואוהבים את העבודה בהן. אם יש שעורי בית מבית הספר – הכינו אותם עם הילדים ונסו לעשות אותם בכיף ולא כעונש. יש לפניהם 12 או 10 או 8 שנות לימוד נוספות – הניחו להם לחודשיים ותנו להם ליהנות מהחופש.
6. הוצאות כספיות אדירות. איך? למה? כמה? מה עושים?
בחופשה גדלות ההוצאות של הילדים, לכן תעלו את סכום דמי הכיס או התקציב הכספי שאתם נותנים לילדים. עשו זאת עם ההבהרה שזה רק לתקופת החופשה. שבו עם הילדים והגיעו להסכמה על גובה התקציב. שכללו את כמות הסרטים, היציאות, ההמבורגרים וכו’ שאתם מוכנים לממן ואת עלותם ותנו לילדים תקציב שבועי. אל תתנו תקציב חודשי כי הוא ייגמר אחרי שבוע ואזי תמצאו עצמכם רבים על כסף. ובנוסף – עודדו אותם לצאת לעבוד: אפשר לרחוץ את המכוניות בחניה (25 ₪ למכונית יכול להגיע למאתיים וחמישים שקלים בשבוע, אפשר לעבוד אצל אבא בחנות. אפשר לגרוס ניירות במשרד של השכן ועוד ועוד.
7. הגענו לחופשה המשפחתית ואתם מתלבטים איך להכין את הילדים.
למה אתם יוצאים לחו”ל עם הילדים? הם צעירים, אינם מבינים ואינם מעריכים. נוף לא מעניין אותם וגם לא כנסיות או מבצרים עתיקים. הנסיעות מעייפות, צריך להעסיק אותם ובינתיים גם לנסות ליהנות מהטיסות, מהנסיעות בדרכים, מהטיולים במוזיאונים… אני ממליצה להשאיר את הילדים בבית. צאו לחופש לבד ואז זה יהיה באמת חופש. תנו לעצמכם וגם להם את ההזדמנות להתגעגע קצת אחד לשני. ובכל זאת אם יצאתם עם הילדים: התאימו את מקום החופשה ותוכנה לילדים. בריכות ולא נופים, מסעדות ולא מוזאונים, ים ולא פיורדים.
אני שולחת לכם, מכל ליבי, איחולים לחופש קל, ממוזג, לא מעייף מידי ואפילו כיפי.
