fbpx
מיכל דליות
  • דף הבית
    • אודות
  • מיכל בדיגיטל
  • הכשרת יועצי/ות משפחה
  • הדרכת הורים
    • צוות המרכז
  • שאלות ותשובות
  • הרצאות
  • מאמרים
    • סרטונים
  • הספרים של מיכל
  • דף הבית
    • אודות
  • מיכל בדיגיטל
  • הכשרת יועצי/ות משפחה
  • הדרכת הורים
    • צוות המרכז
  • שאלות ותשובות
  • הרצאות
  • מאמרים
    • סרטונים
  • הספרים של מיכל
כבוד של אמא ושל בת
ראשי » מאמרים » כבוד של אמא ושל בת

כבוד של אמא ושל בת

17/04/2018

ממש אתמול פנו אלי שתי נשים ברחוב. האחת בשלהי שנות החמישים שלה והשנייה נראתה כמו באמצע שנות השלושים. הן פנו אלי בחיוך “סליחה אם אנחנו מפריעות, אבל אנחנו מוכרחות לשאול אותך משהו”.

זו פנייה שאני כבר רגילה אליה. אני יודעת שכשרואים אותי, קופצות בראש המון שאלות, כי אין מי שאין לו איזה כמה קונפליקטים ביחסי אנוש ובדרך כלל חושבים (ובצדק…) שכנראה יש לי פתרון יצירתי.

זוג הנשים החביבות האלו, התברר שהן אם וביתה, רצו לקבל את חוות דעתי על חילוקי דיעות רציניים מאד שיש ביניהן: “האם לאמא שלי מותר להתערב בחינוך ילדיי?” או, אם נשים את השאלה בפיה של האמא, זה יהיה “האם אסור לי להעיר לבת, כשאני רואה שהיא עושה טעות בחנוך הילדים שלה?”. שאלת מליון הדולר!!

אז ככה: מותר ואסור הן מילים שמתאימות לחוק המשפטי או למוסר: אסור לחנות בתחנת אוטובוס ואסור להרוג. אסור לזרוק אשפה ברחוב ואסור להכות ילד.  אבל מותר? מותר לכל אחד מאיתנו להגיד כל מה שהוא רוצה! לו היינו תחת משטר רודני ואלים, לא היינו מעזים להגיד כל מה שאנחנו חושבים, אבל כאן? היום? בודאי שמותר לכל אחד להגיד מה שבא לו. העניין הוא, שתמיד, אבל תמיד, צריך לקחת בחשבון את המחיר. מותר להגיד על מישהו שהוא שקרן או  נבל וצריך לקחת בחשבון שהבן אדם יתבע אותך על “לשון הרע”. מותר לכל אמא להגיד לבת שלה אילו טעויות היא עושה בגידול ילדיה ובחייה בכלל, אבל היא, האמא סבתא, צריכה לקחת בחשבון מה זה עושה לבת שלה ואיך היא תגיב להערות של אמה.

אני חושבת שאני אחת מהסבתות הכי מדליקות. בחיי!! אני החלטתי, עם לידת נכדתי הבכורה, שאני סומכת על בניי ובנותיי, על כלותיי וחתניי, שיעשו את הכי טוב שהם יודעים, וזה כנראה יהיה ממש בסדר, כי כולם, כל השמונה, הם אנשים טובים.

ורגע, אני לא עשיתי טעויות בגידול ילדיי? בחייכם! ודאי שעשיתי! ובכל זאת הם יצאו אנשים טובים.

אני בורחת לכם רגע בקו מחשבתי, כי אני הרי אסוציאטיבית מאד, ולכן נזכרתי במשהו: לפני כמעט עשרים שנה שמעתי את חברתי (שלמדנו אז ביחד להיות מנחות הורים) שואלת את המורה הנערץ עלינו “איך אדע שחינכתי את ילדי נכון?” והוא ענה לה תשובה כל כך פשוטה ונהדרת: “אם נעים להיות בחברתו”. תחשבו על זה: ליד מי נעים להיות? ליד ילד, או אדם, ילדה, או אישה, שעומדים על שלהם אבל גם יודעים לוותר כשצריך. שרוצים לקבוע ולהנהיג אבל גם יודעים לעבוד בצוות. שנלחמים אבל גם יודעים מתי לסגת. שמכבדים את עצמם. שנותנים כבוד לאחר. אילו הם האנשים שנעים שלהיות בחברתם.

אז אם אותה אישה שגילדה בת וזו, כל הסיכויים, גדלה להיות אישה שנעים להיות בחברתה, אישה בסדר, והבת הזו חברה בזוגיות למישהו שגם הוא ממש בסדר, ועכשיו היא אמא בעצמה, האם לא נסמוך עליה שתוכל לגדל את ילדיה, כפי שהיא חושבת? והאם לא ניתן לה לעשות את הטעויות שלה בעצמה, בדיוק כמו שאמא שלה טעתה בזמנו?

בקיצור, סבתות יקרות, תלמדו לשתוק.

לפני כמעט חמש שנים, ביקרתי אצל אחד מילדיי והוא, בעקבות התנהגות רעה, כעס על אחד מילדיו. הקטנצ’יק רץ אלי בוכה “והלשין”: סבתא, אבא כעס עלי !?” (אפשר לחשוב שלא הייתי ולא ראיתי…). חיבקתי את הקטן ואמרתי לו “כדאי שתחשוב בפעם הבאה מה לעשות כדי שאבא לא יכעס עליך”. ליטפתי אותו והייתי איתו עד שנרגע. וזהו. לא נקטתי עמדה, לא אמרתי אתה אשם או אבא לא התכוון, או מסכנצי’ק של סבתא, או הגיע לך, או אבא לא בסדר, וגם לא פניתי לאבא/בני בהערה (והרי תמיד זה מעל הראש של הילדים והם שומעים הכל) כמו “תשמע, זה היה קשה מידי” או “אולי תוותר לו” או כל מיני דברים אחרים. השארתי, באותו רגע, את החינוך של הנכד המתוק הזה שלי, בידיים של אבא שלו. אבא שלו אחראי עליו, אבא שלו רואה דברים שאני לא, לאבא שלו יש תפקיד לחנך את הקטן הזה וזה לא התפקיד שלי יותר.

אני סבתא. סבתות – אתן סבתות. את החינוך כבר עשיתן. תהנו מזה  שאתן לא צריכות לחנך יותר. ואם בכל אופן יש לכן מה להעיר, אם אתן באמת ובתמים חושבות שנעשתה כאן טעות מאד רצינית בחינוך הנכדים – תגידו את זה לכלות או לבנות, לחתנים או לבנים, הרבה זמן אחרי שזה קרה. שבוע אחרי המקרה אפשר לגשת להורה של הנכד/ה ולהגיד “את/ה זוכר/ת שלפני שבוע לא נתת לילדה/כעסת על הילד/הענשת את הילדה? אז אם זה בסדר, אני רוצה להגיד משהו על זה?” ורק אם אומרים לכם “זה בסדר” – תנו את התגובה שלכם למקרה. אל תדחפו את האף שלכן לדרך החינוך של ילדיכם. אל תרגישו שמותר לכן להעיר הערות “מתקנות” כי זו הבת שלכם וכו’. תנסו רגע להיזכר מה אתן הרגשתן כשחמותכן או אמא שלכן היתה מתערבת לכן בבית? זוכרות? אז למה אתן עושות אותו דבר לבנות/כלות שלכן?

תיפסו מרחק. היו מעורבות אבל אל תתערבנה. בקשו רשות להעיר. עשו זאת עם הרבה כבוד לרגשות של האחר או האחרת. שימו עצמכן במקומן/ם. ושימרו על יחסים טובים. ויחסים טובים מושתתים, קודם כל, על כבוד הדדי: כבדו את עצמכן, סבתות יקרות, ואל תדחפו את האף למקום שאינו שלכן, וכבדו את הזולת ואל תדחפו את האף למקום של המישהו האחר.

יש לכן, סבתות, מקום חשוב שכולו אהבה. אתן יכולות לאהוב את הנכדים גם אם התעודות שלהם איומות. שאמא שלהם תחנך אותם!

עקבו אחרינו
  • Facebook
מאמרים אחרונים
ילד של אבא או ילד שהוא אבא ?

ילד של אבא או ילד שהוא אבא ?

אבא שלו חלה בקורונה והוא מאושפז כבר חודש בבית החולים. יותם בן ה-10 נשאר לבד בבית עם
סגור לתגובות על ילד של אבא או ילד שהוא אבא ? קרא עוד ←
כל הכבוד, יא מלך !

כל הכבוד, יא מלך !

לפעמים, כשאני מסיימת ביקור תצפית בבית המשפחה, ההורים נפרדים ממני בדלת בחצי התנצלות: “חוק מרפי, דווקא עכשיו
סגור לתגובות על כל הכבוד, יא מלך ! קרא עוד ←
לפעמים כדאי פשוט להקשיב לאינטואיציה שלכם!

לפעמים כדאי פשוט להקשיב לאינטואיציה שלכם!

בתוך שלל הסיטואציות המורכבות שלנו עם הילדים יש רגעים של חוסר אונים . של תהייה מה נכון
סגור לתגובות על לפעמים כדאי פשוט להקשיב לאינטואיציה שלכם! קרא עוד ←
“איך אני אדע מתי זה נכון להגיד לילד שלי לא?” או – מתי לשים גבול?

“איך אני אדע מתי זה נכון להגיד לילד שלי לא?” או – מתי לשים גבול?

נושא לא פשוט. הורים רבים אומרים לי “בסדר, אני יודע שצריך לשים גבול. אבל אני לא יודע
סגור לתגובות על “איך אני אדע מתי זה נכון להגיד לילד שלי לא?” או – מתי לשים גבול? קרא עוד ←
חרדות אצל ילדים בתקופה נוכחית

חרדות אצל ילדים בתקופה נוכחית

כבר 8 חודשים שאנחנו בתוך תקופת הקורונה, תקופה ששינתה את מציאות חיינו בצורה דרמטית. ההשפעות של הקורונה
סגור לתגובות על חרדות אצל ילדים בתקופה נוכחית קרא עוד ←
אודות מיכל דליות

מרכז מיכל דליות קיים ופועל בשלושה תחומים עיקריים: הכשרת יועצים משפחתיים, ייעוץ והדרכה להורים בכל הקשור בקשיים ובעיות במערכות יחסים משפחתיות, הרצאות לחברות, ארגונים, גופים וכיו”ב.

עמודים חשובים
  • המסלול להכשרת יועצי/ות משפחה
  • הספרים של מיכל
  • לוח הרצאות
    • הרצאות
  • הדרכת הורים
  • מאמרים
  • מדיניות פרטיות
מאמרים אחרונים
  • ילד של אבא או ילד שהוא אבא ?
  • כל הכבוד, יא מלך !
  • לפעמים כדאי פשוט להקשיב לאינטואיציה שלכם!
  • “איך אני אדע מתי זה נכון להגיד לילד שלי לא?” או – מתי לשים גבול?
  • חרדות אצל ילדים בתקופה נוכחית
הירשמו לקבוצות ההורים הדיגיטליות !
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
Facebook