בניית תא משפחתי חדש, שיהווה את הגרעין ואת משפחת המוצא החדשה לפרטים שבה, מתחילה ביצירת קשר זוגי. הקשר הזה מוביל בהמשך להריונות, לידות וילדים.
ההריון,כאשר הכל עובר “חלק”, הינו אירוע משמח ומאד מרגש לשני בני הזוג והוא מסמל את האבולוציה המשפחתית, את התפתחותה והתרחבותה.
למרות היותו מרגש ומשמח, ההריון מביא איתו תחושות מגוונות וחדשות שחלקן מהנות, מספקות ונעימות וחלקן קשות ומפריעות. הרי לצד האושר, הבטן הגדלה, תנועות העובר והציפייה, יש גם בחילות, עייפות, מצבי רוח משתנים, עליה במשקל וכד’. האשה בדרך כלל עסוקה בשינויים שעוברים עליה ויש סיכוי שהיא זקוקה לתמיכה ועידוד רבים מהסביבה ומבן זוגה. הגבר, מצידו, מתמודד עם גופה המשתנה של זוגתו, עם מצבי הרוח שלה, עם טעמים משתנים שלה, עם חרדות של שניהם וכל זה מהול בציפייה והתרגשות. כבר כאן, בתקופת ההריון, עוברת הזוגיות, שהיא כרגע המשפחה, שינוי, שדורש גמישות והסתגלות. כבר כאן לומדים בני הזוג שחייהם אינם מתרכזים בבילוי והנאה הדדיים אלא נדרשת מהם התמודדות בה הם לא נתקלו קודם.
ואז מגיעה הלידה, שהינה כמובן השלב השני במעבר מזוגיות למשפחה. גם הלידה, אם הכל עובר “חלק”, הינה אירוע מאד משמעותי שגם בו יש התרגשות, אושר ושמחה לצד מתחים, חרדות והתארגנות מחודשת. השינוי הזה במשפחה (מזוג, להורים וילד) הינו מעבר רציני מאד ממה שהיה עד לפני רגע למה שקורה עכשיו וימשיך בעתיד. כל אחד מבני הזוג, שלפתע הפכו להיות הורים, מוצא עצמו, אולי לראשונה בחייו, נושא באחריות כבדה מאד לבן אנוש אחר, ולראשונה בחייו הוא לא אדון לעצמו. יש על כל אחד מהם אחריות לחיים של מישהו אחר ואחריות זו תכתיב את חייהם, את סידרי העדיפויות שלהם ואת מירב שעותיהם הפנויות.
בנוסף, יש את המזג והקצב של התינוק או התינוקת. כל ילד הוא עולם בפני עצמו, אף ילד לא נולד ממש “לוח חלק” וכבר מהימים הראשונים הורים מספרים על תינוק רגוע או על תינוק קולני, על תינוקת שקטה או על תינוקת פעילה, על מי שרוצה/צריך/ דורש הרבה “על הידיים” ומי שלא. וכל תינוק כזה גורם לתגובה שונה אצל ההורים החדשים והלא מנוסים.
בני הזוג, שעתה הם הורים טריים, מוצאים עצמם בפני התמודדויות חדשות שמעולם לא הכירו, והם צריכים לאזן את היום יום שלהם עם פתרון העניינים האלה. להלן כמה דוגמאות:
מי מחליף? מי מרדים? מי קם בלילה? מי מאכיל?
אם האם מניקה, עיקר העבודה הקשורה בתינוק – עליה. היא תאכיל/תניק, היא תקום בלילה כי זה אומר להניק את יורש העצר, יש סיכוי שלכן היא גם תחליף טיטול ואז תרדים. אם מניקה תהייה מטפלת כמעט בלעדית של התינוק, פשוט מתוקף היותה הדואגת לצרכי ההישרדות הבסיסיים שלו. המשמעות של זה היא אשה עייפה. ואת המשמעות הזו על הגבר להבין.
באיזו עוצמה שומעים טלויזיה? האם מפעילים מכונת כביסה/רדיו/טלפון כשהתינוק ישן?
כאן יתכן ותמצאו את עצמכם חלוקים בדעתכם. אחד מבני הזוג, זה החרד יותר, ישקיט את הבית עד מצב של כמעט שיתוק החיים. האחר, זה שפחות חרד ופחות חושש מהתינוק ומשעות הערות שלו, ירצה להגביר את עוצמת החיים (טלויזיה וכו’) ואולי האחר/ת יהסה אותו. אז לידיעתכם: התינוק לא זקוק לשקט ודממה כדי להירדם. ברור שלא נפעיל מכבש ליד החדר שלו, אבל כדי להרגיל אותו לחיים נורמליים ולרעשים הטבעיים של העולם – נשאיר את הטלויזיה עובדת ונמשיך לדבר בטלפונים. לא לצעוק אך גם לא ללחוש. אל תעוותו את המציאות למען הילד, אלא הרגילו את הרך הילוד למציאות.
האם יוצאים לבילויים? איך יוצאים לבילויים? מי יוצא לבילויים?
לידת תינוק אינה סיבה לעצור את החיים. זה בהחלט גורם משנה חיים, אך אין שום סיבה שהוא יקפיא את חיי הוריו. בודאי שיוצאים לבילויים. גם ביחד כבני זוג, גם לבד, וגם עם התינוק. היציאה לבילויים (או הבאת הבילויים הביתה) תלויה בחשק ובמצב הרוח של כל אחד מההורים. זוגיות טובה היא מערכת של “שנינו ביחד וכל אחד לחוד” ואת זה לא לשכוח. קחו בחשבון שרמת ההורמונים אצל האשה עדיין אינה מאוזנת ולכן יתכנו התפרצויות בכי או כעס – צריך פשוט לזכור את זה. מודעות של המצב, בתקופה זו, תאפשר לכל אחד מבני הזוג להבין את ההתנהגויות שלו ושל בן/בת זוגו ואולי אפילו תייצר בדיחות משותפות על הנושא. יציאה מהבית מהווה, בתקופה זו ובעצם תמיד, סוג של בריחה, של גיוון ושל רענון. עשו זאת! אתם צריכים זאת בחודשים הקרובים! ראו בצורך החברתי הכרח המציאות ודבר שיוכל לטעון את משאבי האנרגיות שלכם להמשך ראוי של טיפול בתינוק.
“עלייה לרגל” של משפחה וחברים. עצות מכל עבר…
“לא נעים לי” אמור כבר לעבור מן העולם. “כן נעים לי” ו”אני קשוב/ה לעצמי ולמשפחתי” צריך לתפוס את מקומו. החליטו, כמה ימים לפני הלידה, מה המדיניות שלכם לגבי ביקורים. אם אתם מוכנים לקבל אורחים במשך היום – זה ממש בסדר. אם אינכם רוצים – הודיעו לאנשים. שבו ליד הטלפון והודיעו לאנשים לא לבוא עד לטקס הפרזנטציה של התינוק. קחו את הזמן שלכם, החיים לפניכם, התפרים עוד כואבים ולילות ללא שינה עולים לכם ביוקר – אז היו קשובים לצרכים שלכם. והעצות: הקשיבו להם, תגידו תודה רבה, ותעשו מה שאתם רוצים. יש המון ספרים נפלאים (המדריך לתינוקות מאושרים/ג’ינה פורד) ויש דרכי חינוך השונות כל כך מאלו של הורינו ולכן, קבלו את העצות באהבה כי הן ניתנות מתוך איכפתיות והעבירו, תוך חיוך, מסר של “אני אלמד בדרכי ואעשה את הטעויות שלי בדרכי”.
ומה עושים את הסבתא, החמות או האמא?
עם לידת תינוק ראשון יש סיכוי שמדובר גם בלידת הנכד הראשון. ההתרגשות רבה והאמהות, משני הצדדים, בקושי יכולות להכיל את התרגשותן. מכיון שהסבתות מוצפות – הן מגיבות, לעיתים קרובות, בהתערבות. יש התערבויות הבאות מתוך רצון בשליטה ואם זו תחושתכם – שימו לזה גבול מידי. יש התערבויות הבאות מתוך רצון לעזור, לתת, להקל ועדיין לעיתים אלו התערבויות רבות מידי, לא מוסכמות על אחד מן הצדדים (שינה בבית ההורים הצעירים, או הגעה יום יומית וכו’) ופשוט מעייפות. גם כאן: הגיבו. אל תמתחו את הגבול יותר מידי. היו כנים עם עצמכם ועם הסבתא. תנו כבוד על ידי כך שתהיו אמיתיים ותעשו זאת בנועם.
“לא מתחשק לי סקס”.
במשך כמה ימים ולפעמים גם במשך כמה שבועות אחרי הלידה, לרוב הנשים ממש לא בא לקיים יחסי מין. הפיזיולוגיה עברה טראומה, הנפש במשבר, ההתמודדויות חדשות וטרם נקבעה דרך ברורה ובטוחה ללכת בה, הרגשות מציפים את כל הישות, התינוק ממלא עולם חדש – והכל יכול לחכות, כולל בן הזוג. זו התחושה, הרבה פעמים. זה נורמאלי גם אם זה לא נעים. זה הגיוני גם אם זה מרגיז וזה טבעי לגמרי. שני בני הזוג צריכים לדעת שקצב החזרה ליחסי המין שהיו קודם, הינו אישי מאד ואף זוג אינו דומה לזוג אחר. אז בלי השוואות ובלי לחץ. סבלנות ותיכף זה יגיע…
אין צורך שתסכימו ביניכם בכל, אך חשוב כי תוך כדי תהליך ההורות וההסתגלות לחיים החדשים שאחרי הלידה הראשונה, תקיימו ביניכם שיח כדי ללבן את העניינים. באשר לשונות שביניכם – חשוב שתכבדו כל אחד את דעתו של השני, גם אם איננה מקובלת עליכם. כבוד אינו הסכמה או דחייה. כבוד הוא יחס. בדברים מסוימים תוכלו לשמור על השונות בדעותיכם ובדברים אחרים תצטרכו לייצר חזית אחת.
באיחולי הורות שמחה, הורות מצמיחה והרבה רגעים של אושר בגידול הילדים!
