בעקבות השיח הסוער אשר מתקיים בארץ, אחרי הודעת אמא על התעללות מינית בילדתה בת הארבע, אני רוצה לעדכן אתכן ואתכם:
הנתון שאתן כאן אינו מנחם אותנו, אבל נותן לנו תמונת מצב: ילדים מטרידים ילדים אחרים בכל מיני צורות: לעיתים במילים, לעיתים במגע (דחיפה, מכה, נשיקה) ולעיתים תוך כדי משחק, אבל גם במשחקים של ילדים (ב- 22% מהם) אנחנו מוצאים איפיונים של הטרדה מינית.
בשונה מהצקות אחרות, הטרדה מינית מעוררת אצל הילד או הילדה המוטרדים – תחושה קשה של השפלה. הטרדה מינית של ילדים בילדים הינה תמיד של ילד אחד נגד הילד האחר כשהאחר לא משתף פעולה. יש חצייה של השטח האישי של הילד, של גבולות הגוף האינטימיים שלו ושל הפגנה של כוח של הילד המטריד.
בעיני המבוגרים וגם בעיני הילדים המוטרדים נשיקה בכוח, הרמת חצאית, הורדת מכנסיים בכוח, איומים למגע אינטימי, מגע באיברי המין – כל אלה נתפסים כהטרדה וכפגיעה מינית. מדובר באלימות ובכוח של הילד/ה התוקף/ת תוך התייחסות מיוחדת לאברי המין. אנחנו יודעים היום על ילדים כבר בני שלוש שפגעו בילדים אחרים על ידי החדרת חפצים למקומות אינטימיים ובקשות לקיים מגע אורלי. זה לא מסתיים בגילאי הגן אלא ממשיך בבתי ספר ובתיכונים. לצערנו זה אף קורה בתוך הבתים במקרים של תקיפה מינית של אחים או אחיות באחיהם הצעירים.
הילד או הילדה שנפגעים, מרגישים בדרך כלל בושה ואשמה, לכן, כדי לא להעציב את הוריהם, הם לא משתפים אותם בחוויה המשפילה והמאיימת שהם עברו. אם הם כן משתפים, יש לייצר להם סביבה מגוננת ולא לחוצה, אוהבת ורכה ולא תוקפנית, כדי שהם יוכלו להירגע ולשכוח.
אסור לשכוח שהילדים התוקפים אינם מפלצות אלא ילדים פגועים ויש להתייחס באופן מאד מקצועי גם לנפגע/ת וגם לפוגע/ת. הילדים הפוגעים עוברים אבחון כדי להתאים להם תכנית טיפולית. ככל שהילד צעיר יותר והוריו משתפים פעולה, הם שותפים גם לטיפול. הילד התוקף צריך להיות מטופל ולא מוענש.
משפטים של הורים ושל הממסד כמו “הוא לא מבין”, “זה רק משחק”, או “כולם עושים את זה” – מזניחים את היכולת לטפל בילד הפוגע ולהגיש עזרה לנפגע/ת. אין להקל ראש בתלונה של ילד שנפגע מינית ע”י חבר בגן או בכתה או בבית חברים ואסור להעלים עין. זלזול והתעלמות יגרמו להתדרדרות התנהגותית והחמרת הנזק הנפשי.
ההמלצה להורים שילדיהם נפגעים: הגנו על ילדכם או ילדתכם על ידי טון שקט, אי העברת הלחץ, הפחד, הכעס וחוסר האונים שלכם. רוב המערכות החינוכיות מלוות היום על ידי פסיכולוגים, שאליהם צריך לגשת ואיתם ניתן להתייעץ. אם המצב החברתי בגן חמור – העבירו את ילדכם גן. אם יש לכם תחושה שהממסד לא מטפל נכון בבעיה – אל תשתקו אלא פנו הלאה, לגורמים אחרים, אשר יוכלו לפעול.
ובעיקר: רגע לפני שאתם חורצים את גורלו של ילד או גורלה של ילדה שנדמה לכם שהיא או הוא מתעללים – בידקו היטב. הזהרו מלהטיל פגם כה נוראי בילד או ילדה צעירים לפני שאתם עושים בדיקה מעמיקה.
