לגידול ילדים בסביבת חיות ישנם יתרונות רבים: זה מלמד אותם אחריות, נותן להם ביטחון עצמי, מספק להם חבר שתמיד יהיה נאמן ולא ישפוט אותם ומאפשר להם לחוות קבלה ללא תנאי. כמובן שילד שגדל עם חיות לא יפחד מחיות, אבל הכי חשוב, חיים בחברת חיות מספקים הרבה רגעים של אושר.
אבל מה עושים כאשר הילדים לא לוקחים אחריות על חיית המחמד ולא מטפלים בה?
תחילה נציין שברוב המקרים ילד אחראי שלמד להתחשב בזולת, לרוב יטפל יותר טוב בבעל החיים, מאשר ילד מפונק, חסר אחריות שאינו מתחשב בזולת. מה בעצם אני אומרת: שכדאי להתחיל ללמד את הילדים אחריות דווקא בתחומים אחרים ולא באחזקה וטיפול בבעלי חיים.
למה? כי הפעלת תוצאות (‘אם לא תטפל בו נחזיר אותו’) כאשר מדובר בבעל החיים, לרוב יפגעו בבעל החיים. גם אם יהיו אפקטיביות מבחינת התנהגות הילד יש פה חוסר מוסריות.
לכן עליכם לדעת, כאשר אתם מכניסים חיית מחמד הביתה, היא קודם כול באחריותכם. אתם הם אלה שחייבים לדאוג לרווחתה ולשלומה. אגב, דוגמה אישית זו יכולה גם להשפיע לחיוב על התנהגותו של הילד.
כאשר ילד לא מטפל בחיית המחמד שלו, כדאי קודם כל לברר איפה הקושי, ואיך אפשר לעזור לו להתחבר לבעל החיים ולטפל בו. לדוגמה: כאשר ילד לא מטפל בכלב שלו למשל, הסיבה יכולה להיות שהוא לא הצליח ליצור שפה משותפת עם הכלב ולהתחבר אליו. בהרבה מקרים עבודה עם מאלף, או הליכה לחוג משותף עם הכלב תחזק את התקשורת ביניהם ותגדיל את האהבה והדאגה של הילד לכלב.
גם שמחליטים להוציא בעל חיים מהבית אפשר לעשות זאת בצורה אחראית אשר תשמש דוגמה של אכפתיות ולקיחת אחריות לילדים. אפשר לפרסם ביד 2 או באתרים נוספים שעוסקים בנושא, לענות לטלפונים ולבחור את המשפחה המתאימה עבור הכלב או החתול שלכם. ואפשר ללכת להציג את הכלב בימי אימוץ של העמותות השונות, כך הילדים יראו כמה בעלי חיים זקוקים לבית, כאשר הם הגורם לכך שבעל חיים שלהם הוצא מהבית. במגביל זו גם תוצאה הגיונית מוצלחת, במידה ובעל החיים לא מצא בית ביום האימוץ, יש לילד הזדמנות לשפר התנהגותו עד יום האימוץ הבא.
אין ספק שפיתרונות אלו דורשים יותר זמן ומאמץ, אך הם פתרונות יותר מוסריים ואחראיים ואלו הערכים שתרצו להנחיל לילדכם.
אם אתם מתכננים לקחת חיית מחמד, ומתלבטים מה לבחור, כלב או חתול? איזה סוג של כלב? באיזה גיל? ובאיזה גודל? אלו החלטות חשובות שיכולות להוביל להצלחה או כישלון של התהליך כולו. לדוגמה: כלב אנרגטי מידי עלול להקשות על גידולו בבית ולהפחיד ילדים קטנים. גורים הרבה יותר קשים לגידול והם עוברים שלב של נשיכות שעלול להיות בעיתי עם ילדים קטנים, לכן במקרים מסוימים עדיף לאמץ כלב בוגר. חתולים דורשים הרבה פחות טיפול, והם יותר נקיים, אבל אפשר לעשות איתם פחות פעילויות משותפות. בקיצור כדאי לחשוב היטב לפני שמכניסים בעל חיים הביתה.
בקיצור: כלב בבית זה אושר גדול. זה חבר לחיים והוא יהיה, כל זמן שהילדים צעירים, באחריות ההורים, כאילו הוא תינוק שתלוי בכם לרווחתו. אם אתם מוכנים לזה – הכניסו הביתה כלב או חתול.
