תרומה

אתמול צלצלו בדלת וביקשו ממני תרומה. ילדים חמודים, כנראה משבט הצופים השכונתי, נתנו לי קבלה קטנה על סך עשרה שקלים, ואני תרמתי. וכמו שקורה לי הרבה, נזכרתי באירוע כמה בביתנו לפני כמה שנים.הטלפון צלצל וביתי ענתה. "כן. לא. אני אבדוק" והעבירה את השיחה אלי "אני חושבת שרוצים להתרים אותך".ובאמת רצו...

קרא עוד

פרידה מחמותי

הרבה פעמים אני שומעת מהורים צעירים משפטים בסגנון "אני לא יכולה יותר עם חמותי, היא מתערבת לי כל הזמן בחיים". או "אני ממש זורק את חמותי כי היא מתנחלת לי בבית ומשגעת אותנו". וגם "אמא שלי לא מזמינה את אשתי יותר" או "אנחנו משקרים שאנחנו מוזמנים כדי שלא נצטרך להגיע...

קרא עוד

במסעדה

אתמול בערב יצאתי למסעדה. אני מאד אוהבת לצאת למסעדות. אני אוהבת את הישיבה מול בעלי (לא לידו, אלא מולו) ואז אנחנו רואים אחד את השני מה שלא ממש קורה בבית, כי בבית, או שאנחנו מדברים תוך ריצה לסידורי היומיום, או שאנחנו נפגשים בארוחות משותפות זריזות כי תכנית הטלויזיה שאנחנו אוהבים...

קרא עוד

לשנות צורה

מאז ומעולם חלמתי על ניתוחים פלסטיים. אני כבר לא זוכרת למה, אבל אני מניחה שזה בגלל שלא הייתי שבעת רצון מאיך שנראיתי. וגם היום, דרך אגב, אני לא ממש מאושרת מזה...אולי בגלל שהבובות פעם היו נראות כמו ברבי וכמעט ולא היו בובות אחרות. אולי מפני שהיו מי שהעירו לי על...

קרא עוד

למה ילדים (ומתבגרים) משקרים?

כשאתם תופסים את הילד שלכם בשקר, זה טבעי להרגיש נבגדים, פגועים, כועסים ומתוסכלים. אבל האמת היא שזה נורמלי לשקר. זה אולי לא מוצדק, אבל זה נורמלי. למעשה כולנו משקרים במידה כזו או אחרת. כמה פעמים אמרתם לחמותכם שהאוכל שלה ממש, אבל ממש טעים, ובמכונית, בדרך חזרה הביתה, אמרתם לבן הזוג...

קרא עוד

איך להתמודד עם ילד חצוף?

למרות שהיום אני כבר סבתא ומוכנה "לספוג" מנכדיי יותר מאשר הייתי מוכנה לקבל מילדיי, חוצפה לא תהייה בבית סיפרי. זה לא. אחד הדברים הכי חשובים, לדעתי, במערכת יחסים בין אדם לזולת, הוא כבוד. חוצפה עזה וטון משפיל – לא מקובלים עלי ולא עוברים בלי שאצא לקרב החינוכי.ברור שילדיי התחצפו אלי....

קרא עוד

אחאות

לפני הרבה שנים ראיתי תיק גב קטן חבוי מאחורי הספריה בביתנו. פתחתי את תיק הגב הזה, שלדעתי צריך היה להיות בארון באיזו מגירה נשכחת, וראיתי בתוכו שני ספרי ילדים, שתי פיג'מות, בקבוק מים קטן ושני שטרות של מאה שקלים כל אחד. תמהתי מאד והלכתי לבני הבכור, שהיה אז בן שש...

קרא עוד

מי שהיה

לעיתים די קרובות אני חושבת על אבא שלי. אבא שלי המתוק שמת כבר לפני 18 שנים ועדיין כל כך משמעותי וחי בחיי. אני זוכרת יום חורפי שטוף שמש, כשאני בחצר אחוזה בגדרה, ששימשה כבית אבות, ואני גוזרת את השערות הסוררות שבצבצו מאפו של ישיש בן שבעים ושמונה. האף הבולבוסי הזה, שהזדקר...

קרא עוד

איך מדברים עם ילדים על מוות?

איך מדברים עם ילדים על מוות ושכול? בימים טרופים אלו, כשכמעט כל אזרחי ישראל מתמודדים עם מלחמה, אזעקות, פחדים, חרדות ושכול – נזכרתי בעוצמה רבה באובדן שקרה במשפחתנו: לפני כשנה נפטרה אחיינית שלי, לירון דליות בוקסר, בגיל 36. בנה היה בן 8 וביתה היתה בת 3. אחרי שנה וחצי של חולי...

קרא עוד

אמא שלי ואני

לפני כמה ימים צפיתי בהקלטה של תכנית אירוח בה השתתפתי לא מזמן. אני עושה את זה בדרך כלל: צופה בעצמי בטלוויזיה, כי כך אני יכולה להחליט האם בגד מסוים טוב לי ויוצא יפה  בטלוויזיה או שלעולם לא אצטלם איתו יותר, האם אהבתי את האיפור או שהוא מודגש מידי או חיוור...

קרא עוד