אחאות

לפני הרבה שנים ראיתי תיק גב קטן חבוי מאחורי הספריה בביתנו. פתחתי את תיק הגב הזה, שלדעתי צריך היה להיות בארון באיזו מגירה נשכחת, וראיתי בתוכו שני ספרי ילדים, שתי פיג'מות, בקבוק מים קטן ושני שטרות של מאה שקלים כל אחד. תמהתי מאד והלכתי לבני הבכור, שהיה אז בן שש...
Continue reading

מי שהיה

לעיתים די קרובות אני חושבת על אבא שלי. אבא שלי המתוק שמת כבר לפני 18 שנים ועדיין כל כך משמעותי וחי בחיי. אני זוכרת יום חורפי שטוף שמש, כשאני בחצר אחוזה בגדרה, ששימשה כבית אבות, ואני גוזרת את השערות הסוררות שבצבצו מאפו של ישיש בן שבעים ושמונה. האף הבולבוסי הזה, שהזדקר...
Continue reading

איך מדברים עם ילדים על מוות?

איך מדברים עם ילדים על מוות ושכול? בימים טרופים אלו, כשכמעט כל אזרחי ישראל מתמודדים עם מלחמה, אזעקות, פחדים, חרדות ושכול – נזכרתי בעוצמה רבה באובדן שקרה במשפחתנו: לפני כשנה נפטרה אחיינית שלי, לירון דליות בוקסר, בגיל 36. בנה היה בן 8 וביתה היתה בת 3. אחרי שנה וחצי של חולי...
Continue reading

אמא שלי ואני

לפני כמה ימים צפיתי בהקלטה של תכנית אירוח בה השתתפתי לא מזמן. אני עושה את זה בדרך כלל: צופה בעצמי בטלוויזיה, כי כך אני יכולה להחליט האם בגד מסוים טוב לי ויוצא יפה  בטלוויזיה או שלעולם לא אצטלם איתו יותר, האם אהבתי את האיפור או שהוא מודגש מידי או חיוור...
Continue reading

התספורת של הילד

לפני חודש לקחתי את עומר, נכדי בן החמש, למספרה. קיבלתי הוראה מהבן שלי ובת זוגו לעשות לו גלח רציני עם משהו מודרני. הסכמתי. מבחינתי ללכת עם נכד למספרה זה תענוג צרוף. נכדי המתוק הזה, זה שראיתם אותו בתכנית "אנשים", זה שיש לו מבטא של חוץ לארץ, חזר חודשיים קודם מגרמניה...
Continue reading
ילד גונב

הילד גונב ומשקר – האם זה נורמלי?

הנה סיפור שנשמע אצלי בקליניקה בחודש האחרון, והאמת? הוא נשמע לאורך כל השנים: “בחודשים האחרונים,” מספרת לי אמא, “קרו מספר מקרים בהם הילד שלי, בן חמש וחצי שנים, פילח דברים קטנים. במקרה אחד, בסופרמרקט, הוא הכניס לכיס קופסה קטנה של סוכריות, בלי שהבחנתי. כשהגענו הביתה, הוא החביא אותן מאחורי הכרית בספה....
Continue reading

בואו נדבר על יום המשפחה

הגיע התאריך, החוזר על עצמו מידי שנה, והוא תאריך יום המשפחה. נכון שבגילגולו הקודם התאריך סימל את יום האם, אבל החיים דינאמיים ומשתנים (לטובה או שלא...) וכיום מסמל התאריך הזה את יום המשפחה.​בואו נעצור לרגע ונחשוב: מה זו משפחה? אגיד לכם: זה מוסד חברתי שמאגד אנשים יחידים לקבוצה שיתופית הדוקה....
Continue reading

את לא מחליטה עלי

לפני כמה שבועות יצאתי עם ביתי ושני בניה המתוקים (כמובן) לבילוי אחר הצהריים. לקחנו את הבנים לתחנת מכבי האש שבתל אביב, ברידינג, ואיתי, נכדי בן הארבע כל כך התרגש כשראה את הסולם הגבוה, את כובעי הכבאים ואת הכבאיות האדומות והגדולות, שממש לא מילים בפיו לתאר את שמחתו. כמובן שבסוף הסיור הוא...
Continue reading

הפרדוקס של גיל ההתבגרות – בין אחריות לעצמאות

לאחרונה מצאתי עצמי מייעצת להרבה הורים למתבגרים. אם פעם גיל ההתבגרות היה ברור ומסודר – תחום היטב בין גיל 14 ל-18 – היום, גבירותיי ורבותיי, זה כבר נראה אחרת לגמרי. גיל ההתבגרות מתחיל מוקדם יותר. בגיל 9, 10 – אנחנו כבר רואים ניצנים. לא לגמרי ברור למה, אבל המחקרים והחיים עצמם מצביעים על...
Continue reading

השמצת הנוסטלגיה

לפני שלושה שבועות נפגשתי עם שלוש חברות טובות בבית קפה מדליק על שפת הירקון. ישבנו לנו שם בשעת השקיעה, כשהשמש הכתומה מעל צמרות הצפצפות והירקון זורם לו בהנאה כמה מטרים מתחתנו. היתה לנו הרגשה שאנחנו בחוץ לארץ. המדשאות, האנשים הרצים, הספסלים והגשר הקטן, מזג האוויר הסתוי והחברה הנעימה גרמנו לנו...
Continue reading