הורים רבים מגיעים אלי ומביעים דאגה בשלב זה או אחר לגבי חיי החברה של ילדיהם. יש הורים דואגים כי הילד או הילדה עסוקים אך ורק עם חברים ומזניחים פעילויות אחרות עם המשפחה או מדרישות של בית הספר, ובין אם הילד או הילדה ביישנים ואין להם כמעט עניין בחברים וגם לא חברים שהם נמצאים איתם. אז בואו נדבר קצת על חיי החברה של ילדים.
כשילדים גדלים, הכללים הנוגעים לחיי החברה שלהם משתנים ומתפתחים. אם נכיר את הכללים הללו נוכל להבין ולתמוך בחיי החברה של הילדים ולהיות שם כאשר הם זקוקים לנו.
חברויות מתחילות בינקות. חבריו הטובים ביותר הראשונים של התינוק הם בדרך כלל הוריו. כשילדים מתחילים לזחול הם מתחילים להכיר ילדים אחרים. בערך בגיל שלוש הם מתחילים להיות מסוגלים לשחק עם ילדים אחרים וליצור חברויות עמוקות יותר. עד גיל שמונה ילדים משקיעים חלק נכבד מהאנרגיה והזמן שלהם בחברים. זה לא אומר שהם לא אוהבים אתכם, זה רק אומר שייתכן ואיבדתם את מעמדכם כחבריהם הטובים ביותר.
ילדים מגלים לבד בדרך כלל את הערך של החברות בילדות. כמעט כל שאר הדברים נכפים עליהם: בית ספר, שעת שינה, סדר יום… אבל את חבריהם הם רשאים לבחור לבד.
לרוב הילדים יש בין חבר אחד לעשרה חברים “טובים” בכל זמן נתון, ובממוצע כחמישה חברים. אך לא כל החברויות הללו יחזיקו מעמד לאורך זמן.
לכל ילד יש טמפרמנט שונה בנוגע לחברויות. ייתכן וילדכם ביישן או מוחצן או אפילו שתלטן מטבעו. ייתכן והוא אוהב לשחק בשלשות או בקבוצות גדולות או אחד-על-אחד. ייתכן גם שלילדכם יש טמפרמנט חברתי שונה משלכם. לא תוכלו לשנות בכוח את ילדיכם אבל כן תוכלו לעודד אותו להרחיב מעט את אפשרויות ההתנסות שלו.
חברות עם ילד/ה שונה
בסביבות גיל חמש ילדות וילדים מתחברים, לעיתים, עם חבר או חברה ההפוכים מהם באופיים. ילדים טובים מתחברים עם השובבים והפראים ולהיפך. הורים, בדרך כלל, נלחצים ולא אוהבים את זה (בעיקר ההורים של “הילדים הטובים”) ומנסים לייצר הפרדת כוחות.
בעיקרון, אין להילחץ. זו חברות זמנית והיא מהווה התנסות חשובה לשני הילדים. הילדה הטובה נתרמת מאד מקירבתה לילדה החוצפנית או השובבה, כי רק בזכותה היא מתנסה בהתנהגויות שונות משלה, מחוויות שלבד היא לא תעז לקחת בהן חלק. וגם הילד השובב נתרם מאד מחברותו עם הילד הטוב ו/או החנון, כי ממנו הוא לומד רגישות, אמפטיה וסבלנות.
אם תתעקשו להפריד בין הילדים, לא תוכלו לגרום לזה לקרות בגן ולכן אל תבקשו זאת מבינכם. אם תדרשו ממנו להבטיח לא לשחק עם הילד המסוים הזה, הוא לא יעמוד בהבטחתו וישקר לכם. חבל. תוכלו לגרום לכך שהם לא יפגשו בשעות אחר הצהריים. זה כן. וחכו בסבלנות, זה יעבור עוד חודש חודשיים.
אין חברות ללא קונפליקט
קונפליקטים עם חברים קרובים הוא דבר בלתי נמנע. מתחים מתעוררים בכל גיל ובכל שלב התפתחות, זה כך גם בעולם המבוגרים, אך היכולת לפתור קונפליקטים באופן עצמאי מתפתחת עם הגיל והיא תלויה גם במידה שבה הם למדו בבית כיצד לפתור קונפליקטים. למעשה ילדים חווים יותר קונפליקטים עם חברים קרובים מאשר עם קרובי משפחה. זה אולי נשמע מוזר אבל אם תחשבו על זה, קל יותר להתגבר על משהו שאמר אח או בן דוד מאשר על משהו שחבר קרוב אמר או עשה. מצד שני, בגלל שהוא חבר, יש יותר מוטיבציה לפתור את הקונפליקט.
שלשות יכולות להוות אתגר. המעבר ממשחק עם ילד אחד למשחק עם שני ילדים בו זמנית הוא צעד התפתחותי משמעותי שלעתים מסתיים ב”משלוש יוצא אחד”, או במלים אחרות בקונפליקט ואכזבה של אחד משלושת הילדים. ישנם ילדים שמסתדרים יפה בשלשות וישנם ילדים שמעדיפים לשחק עם ילד אחד או בקבוצה גדולה יותר.
בעוד שפעוטות לא מבחינים בין חברים בנים לחברות בנות, ילדים החל מגן חובה ובגיל בית ספר היסודי בדרך כלל מעדיפים לשחק עם ילדים מאותו המין. מחוץ לבית הספר ילדים רבים מקיימים חברויות עם ילדים מהמין השני. חשוב לעודד ילדים לשחק עם ילדים מהמין השני, במיוחד אם הם אכן עושים הפרדה בבית הספר.
ילדים רבים מתנסים עם “כוח” חברתי. עד גיל ארבע או חמש ילדים רבים מגלים את תחושת העוצמה וההתרגשות כאשר הם מנדים ילד ממשחק או לועגים לאחד הילדים. ילדים גם מנסים את כוחם על מנת לבדוק עד כמה הם חזקים ומשפיעים. ילד בן ארבע יכול להזמין קבוצה של ילדים ללכת איתו לנדנדות ולהסתכל כמה ילדים באים אחריו. ילד בן שש יכול להתחיל מועדון של “אני שונא את אוהד” או להגיד לילדים אחרים “אל תדברו היום עם עמית”. בגיל עשר משחקי הכוח נסובים סביב למי יש הכי הרבה חברים, או מי מצליח לגנוב חברים מילדים אחרים.
בערך בכיתה ב’ ועד לבית ספר תיכון נושא הפופולריות מתחיל להיות חשוב עבור ילדים רבים, אך חברויות הן משהו שמחזיק מעמד יותר מאשר פופולריות. חבר אוהב אותך כפי שאתה, אז למרות שיכול להיות מאד מתסכל לילד או לילדה לא להיות חלק מהחבורה הפופולרית של הכיתה, יש לעודד אותם לרכוש חברים טובים, ולעזור להם לשמר את החברויות האלה ולהתגבר על משברים חברתיים, במידה והם קיימים.
ומה קורה בגיל ההתבגרות?
בערך בגיל עשר או אחת-עשרה בנים ובנות מתחילים להתעניין אחד בשני. עם תחילת גיל ההתבגרות מתחילות חברויות פלטוניות בין בנים לבנות. זה מצב שלעיתים מלחיץ את ההורים, אבל אל תשכחו שזה עדיין פלטוני. בתקופה זו תהליך החיברות (סוציאליזציה) מתרחש בדרך כלל בקבוצות. הבנות מבלות זמן בלדבר על בנים, והבנים, שבדרך כלל מגושמים יותר, עדיין תוהים איך עליהם להתיחס לבנות.
ישנם בתי ספר שמתחילים חינוך מיני בשלב זה, וההמלצה להורים היא להתחיל לעשות עם הילדים שיחות המותאמות לגילם. חשוב לדבר עם הילדים על סקס ולפרוש בפניהם הנחיות להתנהגות נאותה. היום במיוחד, כאשר הילדים הצעירים חשופים לפורנוגרפיה, יש חשיבות לחינוך המיני ולא דווקא לידע המיני. את הידע הם קולטים, אבל המסר שלכם צריך להיות באבחנה בין מין לאהבה, בין פורנוגרפיה ליחסים של כבוד.
דרך טובה לעודד תהליך חברות נאות בין בנים ובנות היא להזמין הביתה קבוצה של בנים ובנות ולדאוג למידה נאותה של פיקוח.
לסיכום
כל גיל וכל שלב התפתחות טומן בחובו התנסויות וחוקים חברתיים שונים. התבוננו בילדיכם מהצד לפני שאתם מחליטים להתערב ולכוון את ההתנהלות החברתית שלהם. תנו להם להתנסות, למצוא את מקומם, לפתח מיומנויות חברתיות ולהתנסות בתוצאות של התנהגויות חיוביות ושליליות כאחד. כבדו את הטמפרמנט הייחודי של כל ילד, אל תשוו אף ילד לאחיו או לעצמכם, אך הציעו לילדים הזדמנויות חברתיות שונות ומגוונות.
