יש לנו נטייה לחשוב שילדים לא אמורים לשקר בגיל צעיר, וכי שקרים בגיל צעיר עשויים להיות קשורים לבעיות חברתיות או התפתחותיות. לאחרונה האזנתי להרצאת TED שהאירה את עיניי וחשבתי שתעניין גם אתכם.
ד”ר לי קאנג מאוניברסיטת טורונטו בדק ומצא שילדים צעירים, בגילאי 2-3, אמנם משקרים, אבל לא כולם. מאידך, כמעט כל הילדים בגיל 4 ומעלה משקרים. אם כן הפרכנו את המיתוס הראשון – ילדים משקרים כבר מגיל צעיר.
בנוסף, ד”ר לי התעניין בשאלה מה גורם לחלק מהילדים הצעירים יותר לשקר ולחלק לא. בשביל לשקר הילד צריך להיות בעל שתי מיומנויות: האחת, יכולת להבחין בין הידע שלו לידע של אחרים (במילים אחרות הוא צריך לדעת שהוא יודע משהו שמישהו אחר לא יודע). השנייה, להיות בעל שליטה עצמית על טון הדיבור שלו, שפת הגוף ותנועות הפנים.
במחקרים בפסיכולוגיה נמצא ששתי התכונות הללו חשובות מאוד להתפתחות פסיכולוגית וחברתית טובה. במילים אחרות – אם ילדכם הצעיר שיקר לכם – מצוין! אתם יכולים להיות רגועים. ההתפתחות הקוגניטיבית שלו מהירה ביחס לממוצע. הוא פשוט התחיל קודם מה שכל חבריו יעשו בקרוב.
וכעת למיתוס השני. אנו ההורים בטוחים שנוכל לזהות מתי הילד שלנו משקר. אז זהו, שלא! ד”ר לי מצא שמבוגרים מתקשים לזהות מתי ילדים משקרים. הוא בדק זאת על קבוצות שונות של מבוגרים (הורים, הורים של ילדים אחרים, עובדים סוציאליים, שופטים, מורים ועוד) ואף אחד לא הצליח לזהות מתי ילדים משקרים.
אבל למה הם משקרים? אפשר לזהות שתי סיבות מרכזיות: כדי להציל את עצמם (לקחת עוד פרוסת עוגה?) או כדי לחזק את תחושת הערך העצמי שלהם, לרוב בפני ילדים אחרים (קבלתי 100 מתנות ליום הולדת). כדאי לזכור ששקר היא מילה של מבוגרים ופעמים רבות היא מעלה אסוציאציות שליליות. ילדים לעומת את, פשוט לא אומרים את האמת, וכך בודקים את המיומנויות החברתיות והקוגנטיביות שלהם. “לא אמת” היא הדרך של הילד ללמוד מי נמצא מולו.
לא אמת של ילדים לא קשורה למוסר. לא אמת של ילדים הוא כלי להתמודדות עם מצבים חברתיים והוא קשור בחוסר במיומנויות חברתיות מורכבות של פתרון בעיות וחשש מנשיאה בתוצאות. התפקיד שלנו כהורים אינו לאמת אותם עם הלא אמת אלא למצוא את הקושי שמתסתתר מאחוריה.
אז מה עושים?
כאשר אתם תופסים את הילד בשקר המנעו מתגובה כועסת או מענישה אימפולסיבית. לאחר כמה שעות שוחחו עם הילד ושתפו אותו במה שראיתם או במה שאתם יודעים (עכשיו הוא יבין שגם אתם יודעים את מה שהוא יודע). אפשרו לילד לשתף מדוע שקר. יכול מאוד להיות שהוא לא יידע או לא יירצה לספר, הניחו לו. יחד עם זאת, במידה ואתם רוצים שיפסיק לשקר בעתיד בנושא הזה הבהירו לו מה הציפייה שלכם ומדוע אתם מצפים לה. במידת הצורך ניתן לקשור בין הההתנהגות הלא רצויה (השקר) לתגובה שלכם. אם תמשיך לשקר לי בעניין זה אני אצטרך להגיב כך וכך.
אם החלטתם שהכנת שיעורי בית היא ערך חשוב בביתכם והילד משקר בנוגע לזה, הבהירו לו שאם ימשיך לשקר תהייה לכך תגובה – למשל, שכל יום אחר הצהרים, לפני הטלוויזיה או המשחק במחשב, אתם תבדקו יחד את הספרים והחברות ולא תאפשרו מסך לפני שהשעורים יהיו מוכנים. זכרו – זו חייבת להיות תגובה שאתם יכולים לעמוד בה. ילד שמשקר ביחס לכמויות האוכל שאכל – התגובה יכולה להיות להפסיק לקנות הביתה מאכלים מסויימים. זכרו שהמטרה היא חיובית – לקדם את הערך (אחריות או תזונה נכונה) ולא להעניש על השקר.
עוד על שקרים, סיבות ותגובות בשני מאמרים נוספים שלי.
בהצלחה!
