מאמרים

מסכים, סלולר, רשתות חברתיות ובקרה הורית

מאת: מיכל שחם – צוות מרכז מיכל דליות

בוגרת המסלול ליועצי משפחה של מיכל דליות, יועצת משפחתית, מטפלת ברכיבה טיפולית.

—–

הרבה אני נשאלת לגבי מסכים סלולר והרשתות החברתיות:

 מאיזה גיל כדי לתת לילד טלפון סלולרי?

 כמה זמן לאפשר מול המסך ?

האם להכנס לטלפון של הילד – לבדוק מה נאמר בצ’טים, פייסבוק ואינסטגרם?

איזון ופרופורציה הן מילות המפתח – הרבה ילדים מוצאים עצמם עם סלולרי כבר בכיתה א’. זה סופר מוקדם אבל להורים זה נוח כי הם יכולים ליצור עימם קשר בכל עת, ומה לעשות? הרי היום ההורים נמצאים הרבה יותר שעות בעבודה מהתקופה בה אנו היינו בבה”ס. (היום יש מגמה לתת לילדים צעירים טלפון טיפש)  לפעמים הסלולר מגיע בכלל כסוג של “פיצוי” לילד על היעדרות ההורים מחיי הילד. וכך נוצר מצב שההורים מעודכנים ומתקשרים עם ילדיהם 90% מהזמן באמצעות הסלולר, בצורה מינימליסטית וללא תקשורת ישירה. פה טמונה אחת הבעיות המרכזיות: לקנות לילד סלולר כדי שיהיה יותר קל לדעת היכן הוא נמצא או האם צריך שיאספו אותו מחוג זה דבר אחד, אבל כשזה הופך להיות צורך התקשורת ובעצם “היחסים” בין ההורה לילד זו כבר בעיה.

הורים צריכים לשבת עם ילדיהם ולשוחח איתם. מגע, קשר עין, חיבוק. ילד יכול לכתוב להורה בוואטסאפ שהיה “בסדר” בבה”ס אבל בפועל עבר עליו יום נוראי, והוא כואב ועצוב. זאת אפשר לראות רק בפגישה ובמבט.

בקרה הורית- האם לבדוק בצ’אטים, פייסבוק, אינסטגרם את התכנים?

חד משמעית כן!!!! כן כי זו האינטראקציה החברתית בין הילדים היום (לצערי הם פחות מבלים יחד פיזית באותו המרחב, אלא יותר במרחב הווירטואלי). כשם שהייתם מקשיבים בחצי אוזן מה קורה כשהם משחקים בחדר, או מיד פעם עוברים ומציצים פנימה, גם פה אתם צריכים לדעת מה קורה. זה לא אומר שצריך להתערב כשיש שימוש באיזה מילה לא יפה, או על כל ריב בין הילדים, אבל כן צריך לוודא שאין משהו קיצון (חרם חברתי, פדופיליה, פשע וכו’).

משחקי מחשב- הרבה משחקים הם אלימים ואסור להכניס אותם הביתה (בקרה הורית). מאידך, הרבה משחקים דורשים תכנון, חשיבה, אסטרטגיה, קואורדינציה, ידע באנגלית, חישובים ולפעמים עד רמת תכנות. כל אלא דווקא תורמים לילד, אז לא תמיד המחשב זה רע.

יצרו איזון בין חוגים, הזמנת חברים, קצת להיות מחוץ לבית – להשתולל בחוץ, בוץ, לכלוך (חשוב למערכת החיסונית של הגוף),  קצת שמש – וויטמין D. קצת אחריות אישית – מטלות ועזרה בבית (ילד שיכול להפעיל לבד מחשב וסלולר בהחלט יכול להפעיל מכונת כביסה), זמן משפחה (ארוחות משפחתיות, פעילויות יחד, טיולים, אירועים משפחתיים). ולכן ההסתכלות לא צריכה להיות כמה זמן הילד מבלה מול המחשב / מסך, אלא האם יש את הפעילויות האחרות.

לסיכום, המתכון הבריא הוא: בקרה הורית, חופש מידתי, איזון בעיסוקים עם פעילויות שהן אינם מסך, ואינטראקציה חברתית (ומשפחתית).

בהצלחה !!

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך...