מאמרים על הורות, משפחה ויחסים בין הורים לילדים

לפני כמה ימים עשיתי חושבים (כן, אני עדיין עושה זאת לפעמים…) והגעתי למסקנה שהייתי בגיל ההתבגרות של ילדיי עשרים שנים.

באחד הימים, בדרכי למשרד, עברתי בצומת כביש חיפה/קק”ל/אזורי חן/חוף תל ברוך. זו צומת שמאגדת בתוכה כניסות ויציאות של כמה שכונות.

לפני כמה שבועות הסתובבתי בחנות ענקית של מוצרי תינוקות. נשלחתי על ידי ביתי לקנות מוצצים ספציפיים, אלה הפשוטים, מהגומי, שלא צריך

אצל חלק מהילדים שקרים הם דבר שבשגרה. אחרים הרבה יותר אמינים. כך או כך, כשילד משקר להורה שלו בפנים זו

בשבוע שעבר ביקרתי אצל נכדיי. הגדול, שהיה קטן עד לפני שלושה חודשים, כמעט בן שלוש, ישב ושיחק עם המכוניות שלו.

אני זוכרת שראיתי באחד ממוצאי השבת כתבה של רותי שילוני על הורים וקריירה. הכתבה הציגה משפחות אשר מלהטטות בין ילדים

לפני שנים הייתי אימא צעירה לילד בן שנתיים. ילד מתוק, חכם, עם דמיון עשיר, אהוב מאד ורגיל בסך הכל. ככל

לאחת מבנותיי היפות, החכמות, האמיצות והפמיניסטיות, יש הפרעת קשב וריכוז. היום היא כבר חצתה את גיל 30 ובעצמה אימא לשתי

לפני יותר מעשרים שנה, הבנים שלי היו גולשים בים. אני זוכרת איך הם היו מתעוררים בשעה שש בבוקר ועולים על

כמעט כולנו במשפחה משקפופרים. בעלי ואני, שלושה מתוך ארבעת ילדיי, הוריי זכרם לברכה, חמותי ז”ל, דודים ודודות, אחיינים ואחייניות, חברים